שרעבי, מאיר

בנם-יחידם של שושנה ויששכר, נולד ביום א' בתשרי תרפ"ט (15.9.1928) בתל-אביב. למד בחדר תימני והגיע לבקיאות רבה בתורה ובמשנה ואחר-כך סיים תלמוד-תורה לתימנים. הוא הצטרף ל"נוער העובד", התקבל כשוליה בדפוס "אחדות", המשיך לעבוד בדפוס "הפועל הצעיר" והשתלם בשלוש כיתות של בית-ספר תיכון ערב מתוך שאיפה להיות בעל בית-דפוס משלו. מאיר הצטרף לאגודת-הספורט "מכבי", שיחק כדורגל והתאמן באתלטיקה קלה ובאיגרוף. בשעת אזכרה שנערכה בבית-הספר לחללי ההשמדה באירופה נדר בלבו שכאן לא יישנה אסון כזה, כי השב נשיב מכות למכינו. כשגויס לצבא בפברואר 1948 דחה עצת חבר שיבקש שחרור משירות קרבי בזכות היותו בן-יחיד, כי רצה שגם ידו שלו תהיה באויב. אחרי אימונים צורף לפלוגה המסייעת של אחד הגדודים בחטיבת "גבעתי" ושירת בליווי שיירות לנגב, בשמירת קו-המים וכן בפעולות טיהור, גמול והתקפה ליד אשדוד, בהגנת ניצנים, בהתקפה על משטרת נגבה, עיראק-סואידן ועוד. בקרבות "עשרת הימים" שלאחר ההפוגה הראשונה השתתף בהתקפה על כרתיה ומשלטיה ובמבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. גדודו פעל בגיזרה המזרחית של החזית ותפס משלטים לחסימת כביש בית ג'וברין, וביניהם ח'ירבת מסררה. בקרב זה, ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948), נפגע מרסיס פגז מצרי ונפל בשעת הסתערות על המשלט. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.