שרעבי, יואל

יואל, בן כוכבה ויששכר, נולד ביום ד' באדר תשי"ג (19.2.1953) בתל-אביב. את לימודיו היסודיים השלים בבית-הספר "התקוה" בשכונת התקוה. הוא היה ילד עליז ושובב, ובתחילה קשה היה לו להסתגל למסגרות. רק בשנים מאוחרות יותר, לאחר שלמד להוציא את מרצו הרב באימוני ספורט, נרגע והחל ללמוד כראוי. סיפרה עליו מורתו: "היכרנו את יואל כנער שובב וחביב, ויחד עם זאת ביישן, עדין ומנומס. הוא כיבד מאוד את בני משפחתו, שהרעיפו עליו אהבה ללא גבול. יואל היה חבר טוב והרבה להתלוצץ עם חבריו. הצחוק והעליזות היו חלק מאופיו הבסיסי, ולכן כה רבים רצו את קרבתו". אהבת חייו היה הספורט. הוא היה חבר באגודת הספורט "בני יהודה" בענף הכדורגל, ובאגודת הספורט "הפועל" תל-אביב בענף הכדורסל. נער אמיץ היה ומלא מרץ, ומעולם לא פחד לבצע את תרגילי הספורט הקשים והמסוכנים ביותר. מדי יום ביומו היה הולך לאימונים, ובשבתות שיחק כשוער בקבוצת הנוער של "בני יהודה". לא פעם הביא פרסים והישגים של מקומות ראשונים לבית ספרו, ועל כך הייתה גאוות חבריו. סיפר עליו המורה לחינוך גופני: "יואל היה נער ישר, אמיץ, ופשטות ונועם השרה על סביבתו. כתלמיד בשיעורי הספורט, אין לשכוח את כישרונותיו של יואל. בתחרויות הספורט תמיד עודד את חבריו לקבוצה, להמשיך ולהתאמץ ולזכות בניצחון. הוא שקד על פיתוח יכולתו הגופנית, ותמיד יצא אתנו לכל תחרות". אהבתו השנייה של יואל הייתה הקריאה. לאחר שנדרש לעזוב את מגרש הספורט, היה יושב בבית וקורא ספרים בלהיטות. בשעות הפנאי בילה עם חבריו במועדון הנוער המקומי "עזרא", שם השתתף בחוגים שונים. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי "אורט" בתל-אביב, שם התמחה במקצוע המסגרות. יואל גויס לצה"ל בשלהי פברואר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס לנהגי זחל"ם והוצב ביחידה. חבריו ליחידה ומפקדיו אהבו אותו והעריכו את מרצו הרב ואת הידע המקצועי שלו. במלחמת יום הכיפורים לחם עם יחידתו בחזית הצפון. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע יואל ונפל בקרבות הבלימה באזור חושנייה. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יואל היה נהג מעולה ומהבולטים בחיילי פלוגתו". המשפחה תרמה לזכרו ארון ספרים, נברשת וספרי קודש לבית-הכנסת בשכונת התקוה.