שרעבי, אהוד (אודי)

אהוד (אודי), בן מרים ומשולם, נולד ביום ג' בתמוז תש"ז (21.6.1947) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי "שארית ישראל" ובבית-הספר היסודי-דתי "נצח ישראל" בפתח-תקוה, למד כשנה בפנימייה בכפר פינס, בקורס לחשמלאות, ואחרי-כן למד בבית-הספר המקצועי "עמל" בפתח-תקוה. לבסוף למד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, בקורס דו-שנתי לאלקטרוניקה. אהוד היה תלמיד שקדן והיה אהוב על חבריו בבית-הספר. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" וברבות הימים גם הדריך בה. היו לו תחביבים רבים, וגם מקצועו, האלקטרוניקה, היה כתחביב לו. בלילות היה בונה מכשירים אלקטרוניים ומתקן מכשירי חשמל. הוא הרבה לעסוק בנגרות ובשעות הפנאי היה בונה רהיטים לשימושו. אודי היה חובב ספורט, ובעיקר אהב כדורסל וכדורגל. כן אהב לדוג דגים ולצאת לטיולים עם חבריו הרבים. כל דבר שנטל בידיו, היה יוצא מושלם. הוא הצטיין בסדר ובניקיון, ובכישרונו להוציא דבר שלם מתחת ידיו. כל ימיו היה חבר טוב, המוכן תמיד לעזור לזולת, וכל מי שהכירו היללו ואהבו. אהוד גויס לצה"ל במחצית יוני 1966 והוצב לחיל הקשר. עוד לפני שגויס עבר כשוחר קורס לטכנאי קשר בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. לכן הוצב כטכנאי קשר בגדוד קשר פיקודי. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות בסיני, אחרי-כן שירת ביחידת פיקוד בחיל התותחנים ועבר השתלמות במקצועו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בגדוד תותחים מתנייעים. בתעודת השחרור שלו צוין שהוא בעל ידע מקצועי מעולה. כעבור זמן הועלה לדרגת סמל במסגרת המילואים, הוצב כטכנאי קשר במפקדת יחידה ארטילרית ובראשית 1973 חזר לשרת במקצועו, בגדוד תותחים מתנייעים. הוא שירת בנאמנות והתחבב על חבריו החיילים ועל מפקדיו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, עבד אהוד כטכנאי אלקטרוניקה בחברות שונות בתל-אביב וברמת-גן, ובאחרונה עבד בחברת "עציון" ברמת-גן ואצל קבלן פרטי. זמן לא-רב לפני שנפל נשא אישה, ולקראת נישואיו שכר דירה, ובמו ידיו שיפץ, סייד, צבע וקישט אותה. הוא היה בן, אח ובעל מסור ואהוב. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, התייצב אהוד ביחידתו, נשלח עמה לסיני והשתתף בקרבות כטכנאי במחלקת קשר. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפגע אהוד מרסיס בראשו בהפגזה כבדה בקרבת צומת הגידי, פונה ומת מפצעיו בדרך לבית-החולים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים ושישה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתבמפקדו: "אהוד היה מן האנשים המביאים אתם חיוך ואווירה טובה לכל מקום. רוחו הטובה ואישיותו החמה עודדו את כל חבריו בשעות הקשות של המלחמה". משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה וספרייה תורנית לבית-הכנסת "בית יוסף" בשעריה, שליד פתח-תקוה.