שרם, יום-טוב

בן אברהם ושמחה. נולד ביום כ"ז בשבט תש"ג (1.2.1943) בירושלים. את לימודיו התחיל בבית "בתלמוד תורה" בשכונת ימין משה: לאחר-מכן למד בבית-הספר היסודי "נחשון" בעיר והשלים את לימודיו היסודיים בקבוצת דגניה ב', אשר לשם נשלח. יום-טוב שהה שם עד הגיע יום-גיוסו. הוא התנדב לנח"ל ואחרי השתתפותו במערכת-סיני עשה את תקופת השל"ת (שרות ללא תשלום) בתל- קציר. לאחר-מכן עבר את האימון המתקדם ביחידת הנח"ל המוצנח. בסיימו את שירותו בצבא חזר הביתה למרות שבכל לבו נמשך למשק כי את החיים שם ראה כאידיאליים. אבל המצב הכלכלי בבית היה ירוד ביותר – ויום-טוב מטבעו לא הרבה לדבר אך הרבה לעשות למען עזור לנצרכים. בעזרתו עברה המשפחה לבת-ים ומתחילה עבד בבניין. הוא חסך כסף, קיבל רשיון-נהיגה ועבד כטרקטוריסט ואת רוב כספו נתן להוריו להוצאות-קיומם. הוא שאף להשתלם במכונאות ובכל לבו רצה לעבוד בקיבוץ. בשעות-הפנאי שלו עסק בספורט ובייחוד בשחייה – והשתתף בצליחת הכנרת. אחרי שהשתחרר מן הצבא היה יוצא למילואים מפעם לפעם ואף לפני מלחמת ששת הימים נמצא במסגרת זו. מפקד-פלוגתו כתב עליו במכתב- התנחומים לבני-משפחתו, כי יום-טוב הצטיין בכוח רצון והתמדה והיה מוכן לכל מאמץ ולכל תפקיד, ובהמשך מכתבו סיפר כי בשעה שהפלוגה התקדמה לעבר האויב ופרצה לשחרר את ירושלים ישב יום-טוב בעמדה ליד סנהדריה והמטיר פגזים על האויב ובזה איפשר את כיבוש איזורי-הגבול וחומות העיר העתיקה – עד שביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), כאשר נפל בקרב שנערך בירושלים הבירה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ותיאור קרבו האחרון.