שרייר, נפתלי

בן יצחק ושרה. נולד ביום ט"ו באלול תשי"ג (27.8.1953) בחיפה. למד בבית הספר היסודי 'אורים', המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון 'בסמ"ת' שבחיפה. נפתלי היה תלמיד מעולה וזכה בפרסים רבים על הצטיינותו בלימודים. מחנכו בכיתה י' מספר: "הוא היה נער יפה תואר, שבלט בין התלמידים בביטחונו העצמי וביחסי חברות הוגנים וטובים". ומוסיף מחנכו בכיתה י"א: "נפתלי היה רגיש מאוד לצדק, לצדק מוחלט ולאו דווקא כאשר דובר בו אישית. יכול היה, בעקשנות הטיפוסית לו, לריב את ריבו של כל אחד, שלדעתו נעשה לו עוול, ובתחום זה לא היו אצלו כל פשרות. הוא היה נחוש בהחלטותיו ומעט מאוד גילה מהמתרחש בתוכו. הוא לא התרחק ממעשי קונדס ואף בהם ניתן היה להרגיש במוחו הפעיל והחריף. הוא היה מהשורה הראשונה של בחורינו: בעל תעוזה, מחשבה מקורית, מוח צלול, ערכים בריאים וחן ללא גבול". בבית הספר למד נפתלי שש שנים במגמה של הנדסת מכונות וסיים את לימודיו בהצטיינות בקבלו תואר 'הנדסאי מכונות'. בילדותו היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' וברבות הימים היה למדריך בקן בקרית אליעזר – חיפה. הוא היה חובב ספורט. נתגלה כשחקן כדורסל מצטיין ושיחק בנבחרת בית הספר ובקבוצת הכדורסל של 'מכבי' – חיפה. נפתלי אהב ספרות והקדיש הרבה מזמנו לקריאת ספרים. כן היה חובב דרמה ושיחק בחוג הדרמתי של בית ספרו. נפתלי גויס לצה"ל בפברואר 1973 עבר בהצלחה את המבדקים לקורס טיס והתנדב לחיל האויר. הוא התקדם בהצלחה בשלבים השונים של קורס הטיס וסיימו בהצטיינות. הוא הועלה לדרגת סג"מ ולאחר משך הכשרה נוסף, כטייס קרבי, הוצב לטייסת חיל האויר בצפון הארץ. מפקדו בקורס הטיס, כתב להוריו: "היתה זו תכונתו של נפתלי להיות בולט בכל מקום. הוא היה אחד מהמרכזיים בקורס, אחד העוסקים בבעיות הצצות במסגרת הקשה של קורס טיס. הוא היה דוברם של החניכים בקורס והוא-הוא שהיה בא אל מפקד בית הספר לשיחה, לבירורים או להעלאת טענות. הוא דורג בציונים גבוהים מאוד והיה טייס בעל רמה גבוהה ששאף תמיד להתקדם ולהשתפר. לעתים היה מעלה את כעסו על מפקדיו בגלוי. יש שראו בכך חוצפה, אך מי שהכירו ידע שכל אשר אמר וחשב נבע ממעיינות טהורים והגונים. הוא חיפש תמיד את טובת העניין ולא השאיר לאחרים לומר את הדברים הקשים – הוא עשה אותם בעצמו. את קורס הטיס סיים נפתלי כשהוא בצמרת מבחינת הרמה, היכולת והסיכויים לעתיד". על אף הקשיים בשלבים השונים של הקורס לא שכח נפתלי את משפחתו והרבה לכתוב להוריו ולשני אחיו הצעירים ממנו. ביום י"ב בסיון תשל"ה (22.5.1975) נפל נפתלי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים ושני אחים . לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו בטייסת: "נפתלי היה עמנו פרק זמן קצר, אך עם זאת הצלחנו להכיר חלק מסגולותיו, את אישיותו הנעימה והצנועה ואת כישרונותיו הבולטים בטיסה. נזכור אותו לעד".