fbpx
שרייבר, שמואל-מרדכי (ארנו)

שרייבר, שמואל-מרדכי (ארנו)


בן יוכבד ומשה-אברהם, נולד ביום י' באייר תרפ"ה (24.11.1925) בעיר טיסאוילק, צ'כוסלובקיה. אביו היה בעל משק חקלאי זעיר והנער גדל ברוח אהבה לאדמה ולמסורת היהודית כאחת. מילדותו אהב לעזור ליד אביו ובייחוד התמסר לטיפול בבעלי-החיים שבמשק. שמואל-מרדכי למד בחדר וגם בבית-ספר יסודי שבעיירה הסמוכה ברהובו (ברגסאס). היה תלמיד טוב, אך כנער גא עמד על כבוד יהדותו ולא אחת התנגש עם מוריו. בכיתה ד', כאשר אמר המורה הנוצרי למשוך בפיאותיו, הפך עליו את התנור. הוא השתתף בתגרות רבות עם הילדים הנוצרים אשר עלבוהו והגן על ילדים יהודיים קטנים ממנו כשהותקפו. היה נער מגודל וחזק שידע לנצל את כוחו הרב. כאשר נישלו ההונגרים את החקלאים היהודיים מעל אדמתם עבר עם המשפחה לבודפשט, שם עבד כפועל, למד את מלאכת השרברבות והתפרנס ממנה. באותו פרק זמן הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה פעיל בה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, כאשר פלשו הגרמנים להונגריה, נשלח עם משפחתו למחנה-ריכוז בטרנסילבניה. משם הצליח לברוח אל הפרטיזנים. השתתף גם במרד הפרטיזנים בבאנסקה-ביסטריצה ועם תום המלחמה הגיע עם הצבא האדום לטיסא-ווילק בתקווה כי יוכל לנקום ברוצחי אביו ואמו, אחיו ואחותו, שהושמדו. בחיים נשארו רק שני אחים ואחות, אשר ניצלו כלוחמים פרטיזנים. ארבעתם החליטו לעלות ארצה. מרדכי עבר את הגבול מצ'כיה לגרמניה. הוא הצטרף למח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ), הגיע לארץ בקבוצה הראשונה של המתנדבים ומיד הצטרף עם חבריו לגדוד "הפורצים" של הפלמ"ח (מאי 1948). שמואל-מרדכי השתתף בקרבות בסביבת ירושלים, בכיבוש הר-ציון ובשמירת כביש- הגבורה. אחרי שחרור ירושלים מהמצור הועבר לאחד מגדודי חטיבת "הראל" והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לנגב. מן הנגב הספיק עוד לכתוב לאחותו על תכניתו לצאת מיד עם תום הקרבות להתיישבות עם חבריו מגדוד "הפורצים". בשעת מילוי תפקידו בסביבות רוחמה ביום ט"ו בחשוון תש"ט (17.11.1948), עלה על מוקש שהתפוצץ. הוא הובא לבית- החולים בבאר שבע, שם נותח ומת מפצעיו. נקבר ברוחמה. ביום כ"ט באייר תש"י (16.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

דילוג לתוכן