שרייבמן, ניר מרדכי

בן בכור לרות ואמנון, אח לשגיא וטל. נולד ביום כ' בסיוון תשל"ו (18.6.1976) בכפר גלים שליד חיפה. בשמו השני, מרדכי, נקרא ניר לזכר אבי סבו, שהיה חלוץ ועסקן בכפר סבא. כשהיה ניר בן שנתיים העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לכפר סבא, וכשהיה בן חמש עברה לארצות הברית בעקבות לימודי האב. את לימודיו החל ניר בבית-הספר היסודי "סולומון שכטר" אשר בדאלאס, טקסס. הוא השתלב שם במהרה, הודות לאופיו הנוח והנעים וליכולתו הטכנית הנדירה. כשהיה ניר בן שתים עשרה חזרה המשפחה ארצה, וניר השתלב במהירות ובקלות בבית-הספר היסודי "גורדון" בכפר סבא. את לימודיו המשיך בחטיבת הביניים "אלון", וסיים בבית-הספר התיכון "בית חינוך גלילי" במגמה ההומנית. כנער, נהנה ניר מפעילות ספורטיבית ענפה, הנאה רבה שאב ממשחק הטניס, ששיחק בקביעות במועדון "גלי השרון", וכן ממשחק הבאולינג. ניר היה גם חובב מוסיקה מושבע, ניגן בפסנתר וגיטרה והנעים את זמנם של בני המשפחה ושל החברים הקרובים. חבריו ובני משפחתו סיפרו, שניחן ביכולת נדירה להתחבר ולהתחבב על אנשים, בזכות חיוכו ובזכות היותו חבר טוב ונאמן. לפני גיוסו לצה"ל קיבל ניר זימון לקורס טיס, והחל בוחן בכוחות עצמו את יכולתו הטכנית, על ידי השתתפות פעילה בשיעורי טיסה במסגרת פרטית, הן בארץ והן בחו"ל. אחרי תקופה קצרה מאוד ידע ניר לטוס בחמישה סוגי מטוסים, ויכולתו הטכנית השתפרה בלי הכר. בשלהי יולי 1994 התגייס ניר לצה"ל. לאחר שישה חודשים בקורס טיס עבר לחיל התותחנים בעקבות סבו, שהיה אחד ממייסדי החיל. שאיפתו האחת היתה – להיות קצין. ואכן, ביולי 1996 מימש ניר שאיפה זו, הפך לקצין והוצב כקצין שיתוף ארטילרי בעוצבת "חירם" אשר בגזרה המזרחית בלבנון. ניר היה מאושר מהצבתו זו וזכה לשרת בתפקידו כשבעה חודשים. בקלות רבה הצליח ניר להתחבב על הסובבים אותו, וחבריו מספרים כי בכל מקום בו שהה השרה תחושת ביטחון ושלווה. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים. שני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב ושבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם ניר מרדכי ז"ל. בן עשרים היה בנופלו. ניר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הוא הועלה לדרגת סגן לאחר מותו. הותיר אחריו הורים, אח, אחות וחברה – ג'סיקה. באיגרת ניחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "כשניר סיים קורס קצינים, ביקש להגיע לתפקיד הכי קרבי והכי מובחר. וככזה הכרנו אותו – קצין איכותי השואף לתרום ביחידות הטובות ביותר. ניר שלנו היה מפקד שהיווה את הדוגמה האישית הטובה ביותר למסירות, תחושת שליחות ודבקות אין קץ בעשייה הצבאית. במסגרת תפקידו ביצע את המשימות הכי קשות ומסוכנות, תמיד נכון לכל אתגר מבצעי, ברכס ה'בופור' או בפעילות מיוחדת עם יחידות מיוחדות. לנו יישארו תמיד חיוכו הנפלא, שמחת החיים והצחוק שהדהד בכל מקום." מאיר וניצן, דודיו של ניר, כתבו שיר לזכרו: "בסערה עלית השמימה / כבמרכבת אש ועשן / והשארת את כולנו נדהמים! הוריך כאן אתנו, ניר / אחיך שגיא, אחותך טל / עטופים באהבה / מקרוב ומרחוק / הם זכו לראותך מאושר ומצליח / וגאה ומקסים. מה תצווה להם ? / את השמחה והחיוכים / שהיו לך בני לוויה, / את החברות הנהדרת שידעת/ ואת כל שאהבת ואהבו אותך. /הוריך, ניר, / נחמץ הלב / לצער שהגיח פתע. / לא כמנהגך נהגת – / בן אחראי שכמוך. / והם סולחים ומקבלים את הדין / כהורים מבינים / ואוהבים תמיד. / אנא, ניר, / נוח בשלום / והבא שלום / תמיד נאהב ותמיד נזכור."