שרוני-שער, צפריר (צפי)
בן תמר ובר כוכבא, אח לכינרת, דניאלה ומאור. נולד ביום כ' בסיוון תשל"ד (10.6.1974) בנתניה, בה גדל והתחנך. צפריר למד בבית-הספר היסודי ע"ש בן גוריון ובבית-הספר התיכון "אורט" במגמה למיכניקה, וסיים לימודיו בהצטיינות. בשלהי אוקטובר 1992 התגייס צפריר לצה"ל והיה למכונאי מוטס בחיל האוויר. בתחילת אוקטובר 1995 הצטרף לשורות צבא הקבע. במהלך שירותו זכה צפריר לקבל תעודת הצטיינות ממפקד חיל האוויר ואף זכה לקבל מידי הנשיא את אות "החייל המצטיין". הנוכחים בטקס סיפרו, שניסה להצניע את מעמדו זה, וחייך בביישנות. צפריר תכנן להינשא לחברתו מיטל במהלך שירותו הצבאי ולהקים בית ומשפחה, אך תוכניות אלה נקטעו בעודן באיבן. בתפקידו האחרון שימש צפריר כראש צוות בטייסת ה"יסעורים" הראשונה בבסיס חיל האוויר בתל נוף. מפקדיו סיפרו שהיה נגד מקצועי ומסור, אשר שאף לשלמות הביצוע, התנדב ראשון לכל משימה ומילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997), אירע אסון המסוקים, בו התנגשו שני מסוקי יסעור מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם צפריר. צפריר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הוא הועלה לדרגת רס"ל לאחר מותו. בן עשרים ושתיים וחצי היה צפריר בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות, אח וחברה. לאחר מותו נמסרה למשפחתו תעודת הוקרה וכבוד, בה נכתב: "רב-סמל צפריר שרוני שירת בשירות הקבע בצה"ל. צפריר ראה שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה. נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו. צפריר נפל ואיננו יותר אתנו. בנופלו, הקריב את חייו במערכה הגדולה והארוכה למען חירות ישראל." באיגרת ניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "צפריר שירת בטייסת כארבע שנים, במהלכן הוסמך כמכונאי מוטס. צפריר הצטיין במילוי תפקידו תוך הפגנת איכפתיות, יסודיות, תמיכה, מוטיבציה גבוהה לשירות וסיוע לחבריו. במיוחד בלטה רוח התנדבותו. כל מטרה שקיבל דאג לבצעה בצורה מושלמת, תוך הקפדה על כל פרט. טייסת 'דורסי לילה' כואבת ומבכה את נפילתו." בני משפחתו כתבו: "במעט המילים שיכולות לבטא את עשרים ושלוש שנות חייך, אנחנו, ההורים, האחים, המשפחה והחברים, מרכינים ראש להיעלמותך הפתאומית. המומים וכואבים את אובדנך. בטוחים שאתה אתנו כמו שאנחנו אתך לנצח. מנסים למצוא כוח לחיות בלי לראות, להרגיש בלי לגעת. יהי זכרך ברוך".
