שרון, יעקב

בן ויקטוריה ושמעון, נולד ביום א' בניסן תרצ"ה (4.4.1935) בחיפה. יעקב סיים את לימודיו בבית-הספר "גאולה" ויצא לעבוד, תחילה כפקיד ואחרי כן כפועל במפעלי חרושת. את לימודיו המקצועיים המשיך בשעות הערב, במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד. במשך השנים התמחה כטכנאי קירור והירבה לקרוא ספרות מקצועית בנושאים טכניים. הוא היה חבר באגודת "צופי-ים" בחיפה, אהב את הים ואת השיט. בינואר 1953 התגייס לצה"ל ושירת כאפסנאי בחיל-האוויר, יעקב לא היה מרוצה מן התפקיד שהוטל עליו וביקש לשרת במקצועו, כטכנאי קירור. אחרי שעבר מבחנים וקורסי השתלמות הועלה לדרגת רב"ט והוצב כטכנאי בחיל-הים. עם שחרורו מן הצבא הסדיר חזר לעבודתו המקצועית במפעל חרושת. בתקופות שבהן נקרא לשירות מילואים מילא את תפקידו במספנה של חיל-הים בחיפה. בנובמבר 1976 עבר השתלמות מתקדמת והועלה לדרגת סמל. בדצמבר 1980 נקרא לשירות מילואים. בתקופת שירותו, בעת ששהה בחופשה קצרה בביתו, חש ברע. הוא הועבר במצב קשה לבית-החולים. וכחודש ימים נאבק על חייו. ביום כ"ח בשבט תשמ"א (2.2.1981) מת ממחלתו. בן 45 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו רעיה, שתי בנות ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "יעקב ביצע כל מטלה בהבנה, ברצון ובשמחה – לתרום ולשמור על המולדת. בידע אישי ובשקט נפשי שבהם התברך תרם רבות לקידום הנושאים שבהם עסק בעת שירותו במילואים. בשל אופיו השלו והנוח אהבוהו וכיבדוהו הכל".