שרון, יוחאי (“ג’וחא”)

בן נאווה ודניאל. נולד ביום א' באייר תשכ"ו (21.4.1966) בנהלל, בשנת ח"י למדינת ישראל, בתקופת ספירת העומר, שבה מסופר על ר' שמעון בר יוחאי – והמשפחה החליטה פה אחד שהשם 'יוחאי' יהלום אותו. יוחאי היה ילד חמוד, שובב מאוד, חברותי ואהוב על הכול. הוא אהב לטייל בשדות הכפר ליד הוואדי ובסקרנותו הרבה בדק ובחן כל דבר. הוא היה ילד פעיל מאוד, גילה אהבה רבה לבעלי-חיים ומדי ערב נסע עם אחד החקלאים על טרקטור למחלבה לאחר שצפה בחליבת הפרות. יוחאי למד בבית-הספר היסודי 'נהלל' שבמושבו. כבר מכיתה א' גילה את הספרים ובילה שעות רבות בקריאה. שנותיו בבית-הספר היסודי בכפר היו שנים מאושרות של לימודים, טיולים, פעילות ומחנאות של תנועת 'הנוער העובד', חטיבת בני המושבים, ומסיבות. יוחאי היה משתתף פעיל בכל אירוע. את כיתה ז' עשה בבית-הספר החקלאי בנהלל והחל בכיתה ח' למד במגמה ההומנית בתיכון 'אורט גרינברג' בקרית טבעון. יוחאי היה מקובל ואהוב על סביבתו, כתב מאמרים לעלון בית-הספר, גילה התעניינות ערה בנושאים פוליטיים ומדיניים ונטל חלק בהפגנות למען ההתיישבות בכל חלקי הארץ. יוחאי הרבה לטייל ברחבי הארץ ומדבר יהודה היה אהוב עליו במיוחד, תוך שהוא עוקב אחר עופות טורפים. יוחאי עסק גם בספורט, שיחק כדורסל והתאמן בשיט קיאקים במסגרת קבוצת 'הפועל עמקים'. אהבה גדולה רחש יוחאי לחקלאות ובחופשותיו מבית-הספר נהג לעבוד בענפי החקלאות השונים, במוסך ובמרכז המזון לבעלי-חיים, תמיד על טרקטור. כשהיה בן שבע-עשרה סייע לאביו בבניית חדר בחצר הבית, ששימש לו למגורים. בחדר זה התאספו חבריו להאזין למוזיקה, לשוחח ולבלות. הוא רכש מכונית והסיע את חבריו לבית-הספר ולבילויים. יוחאי היה חבר אוהב לאחותו הבכורה ופינק מאוד את אחיו הצעיר. בתום בחינות הבגרות היה פעיל נלהב בהכנות לקראת מסיבת הסיום ונטל בה חלק. ביולי 1984 גויס לצה"ל. יוחאי שאף להיות חייל קרבי, אך זומן לקורס טיס. הוא החליט לסיים לפחות את השלב הראשון בקורס הטיס, כדי לחוות את חוויית הטיסה. לאחר חצי שנה הצליח להשתלב בסיירת ולהצטרף אל צוות, שהיה כבר בעיצומו של גיבוש ואימונים. חרף כושרו הגופני הירוד, עבר בהצלחה מסע בן 120 ק"מ, דבר שהעיד על רצונו העז להצליח. לאחר מספר חודשים עבר לשרת בחטיבת גולני, שם עבר קורס מש"קים והתעתד לעבור קורס קצינים. הוא הספיק לשרת כחודש כמש"ק בחטיבת גולני. ביום כ"א בתמוז תשמ"ה (10.7.1985) נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין במושבו – נהלל. הותיר הורים, אחות – מיכל, אח – גדעון וסבתא. לאחר מותו הועלה בדרגה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוחאי נפל עקב תאונה בשימוש בנשקו האישי, אשר גרמה לפליטת כדור ולפטירתו המידית במקום. כבר בתחילת דרכו בגדוד הביע יוחאי את רצונו העז לשרת כקצין ביחידה ובימיו הראשונים פעל בדבקות להוכחת יושרו ורצינותו. יוחאי התבלט באופן פיקודו, למרות גילו הצעיר. לגדוד, לפלוגה ולחבריו החיילים היווה יוחאי תוספת של איכות, חבר נאמן ומפקד בעל פוטנציאל גבוה"