שרגא, אפרים (פרדי)

בן חנה וחיים-דויד, נולד ביום י' בכסלו תר"ף (2.12.1919) בבוקרשט, בירת רומניה. הוא סיים בית-ספר תיכון, עבר הכשרה חלוצית בחווה חקלאית ובשנת 1939 העפיל ארצה והצטרף לגוף שהתיישב אחר-כך בקבוצת ניצנים. הוא אהב את עבודת האדמה אך לא נמנע מכל עבודה אחרת ועבד בפלוגות-עבודה בפרדסים, בביצורי גבול הצפון, במפרץ חיפה, בתל נוף ועוד. סוף-סוף זכה להתנחל עם קבוצתו בניצנים, התקשר בלב ונפש אל אדם ואדמה, אל הצומח והחי ונטה שכם לבניין הקבוצה ולפיתוח משקה. בפרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, הגן על הקבוצה באומץ ובמסירות נגד הכנופיות הערביות ואחר-כך נגד הצבא המצרי הסדיר, ועודד את חבריו לאמונה בניצחוננו, ניצחון האדם על כלי-המשחית. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד, נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שבקבוצה. זכרו הועלה בחוברת "ניצנים במצור ובמערכה".