בן יפה ומשה. נולד ביום כ"ח באייר תשל"ג (30.5.1973), בחיפה. בן צעיר להוריו, אח ליוסי וחגית. תינוק יפה וגדול 4.650 ק"ג, כמעט ילד. חיליק גדל והתחנך בקרית אליעזר, למד בבית-הספר היסודי "יבנאלי", בחטיבת הביניים "רעות" ובבית-הספר התיכון "עירוני א". את בחינות הבגרות סיים בהצטיינות. נער יפה תואר ותמיר, שיער שטני-חום, עיניים חומות וחיוך תמידי כמו לקוח מתוך תמונה. דון ג'ואן של הבנות. בכל מקום מטביע את חותמו, אופיו ומרצו. "מעשה קונדס – תמיד תחפש את חיליק. ממנו הכל מתחיל… ונגמר, סמוך עליו שיציל את המצב. ולא רק החבר'ה סומכים עליו, גם המורים ובהמשך, המפקדים בצבא מטילים עליו תפקידים, אחריות – והוא לעולם אינו מאכזב. טיפוס של מנהיג". מספר עליו אחד ממחנכיו: "הקסמת את כל הסובבים אותך, היית מוקד לכל שמחה ו'חגיגה' ומעולם לא סירבת לבקשת עזרה. תמיד במוקד, תמיד במרכז, באמת ובתמים בורכת בכל המעלות: נפש יפה ויפי מראה, תבונה טבעית וחוש הומור חד ומיוחד. בצבא רכשת לך בגרות ולמדת אחריות מהי, כפי שראיתי בטיולים אליהם יצאת כמלווה". חיליק הרבה לעסוק בספורט: כדורסל, כדורגל וכדוריד. במקביל, היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד", ולקראת סוף תקופת הלימודים, היה בין היוזמים להקמת גרעין נח"ל, שבמסגרתו ייצאו לשירות הצבאי. במחצית אוקטובר 1991, החל חיליק את מסלול שירותו הצבאי, ויצא במסגרת גרעין "שחף" לשל"ת מוקדם בקיבוץ בית העמק. באופן טבעי, שימש חיליק כמזכיר הגרעין, השתלב בענף הרפת, וקיבל על עצמו להדריך את הילדים הצעירים במשק. קשר נפלא רקם עם הילדים, שראו בו מדריך ומחנך ובו בזמן גם חבר ואח גדול. הילדים תיארו את עבודתו עמם: "הוא היה המטפלת, אבל לא רק. הוא ידע לעזור ולתמוך כמעט בכל מצב. ידע לאהוב, להבין ולהקשיב". וגם: "הדבר הראשון אשר אפיין אותך במיוחד הוא החיוך המלא והנפלא שעל פניך. …זהו סימן הזיהוי שלך. בכלל, לצחוק ולהשתעשע אתך, ממש כיף חיים. מהר מאוד נכנסת לחברה. במהרה היית מין אח, בן, ידיד, חבר לכולם". חברה בצוות המדריכים, כתבה: "היכולת שלך להיות לילדים חבר, מדריך ואח גדול וכן להיות עמנו הצוות, שותף ותומך – הפכה אותך לחשוב מאוד לכולנו ולמיוחד מאוד עבורנו. בשעות אחר הצהריים, שעות העבודה והפעילות החשובות ביותר, ניתן היה למצוא אותך כשאתה צוחק, מפטפט, מקשיב ומכוון הכל בפשטות ובטבעיות". חיליק יצא לטירונות חי"ר, במסגרת חטיבת הנח"ל, סיים את מסלול הטירונות בהצטיינות ונשלח לקורס חובשים, שגם אותו סיים בהצטיינות. הוא קיבל דרגת רב"ט ונשלח עם חבריו לגרעין, להאחזות הנח"ל "רותם", שם מילא את תפקידי מזכיר ההאחזות והחובש. בסיום פרק ההאחזות, התמנה לממלא מקום של קצין ארגון רפואה במפקדת הנח"ל. חיליק קיבל דרגת סמל והיה אחראי על מערך החובשים בפיקוד. באוגוסט 1992, שב לקיבוץ בית העמק לשל"ת מאוחר, להשלמת מסלול שירותו הצבאי. שבועיים לפני שחרורו מצה"ל, ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995), נפל בעת מילוי תפקידו, בפיגוע חבלני בצומת השרון-בית ליד, כשעשה דרכו לכנס משתחררים בפיקוד הנח"ל. "מחבל ממולכד מתפוצץ בתוך המון חיילים וזעקות הפצועים נשמעות לכל עבר, חיליק נפגע קלות, 'לא נורא' הוא צועק לעבר חברו ורץ כמו תמיד לעזור להציל חיים. מישהו כבר אמר שחובש זה אופי. המוות לא שבע די, מחבל שני מתפוצץ והכל נדם. דממה, שקט שאחרי, וחיליק איננו". בן עשרים ואחת היה חיליק בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחוף הכרמל בחיפה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב ניחומים למשפחה, כתב מפקדו: "חיליק היה חייל איכותי, בעל יכולת מנהיגות טבעית. מוביל ומנהיג, מודל לחיקוי. תמיד במצב רוח מעולה ועם חיוך על פניו. חיליק סימל את אהבת הזולת, את רוח ההתנדבות, ההגשמה והציונות". בט"ז בשבט תשס"ג (ינואר 2003) העניק אלוף פיקוד המרכז לסמל יחיאל שרביט ציון לשבח אישי, אשר נמסר למשפחתו, "על חירוף הנפש, מימוש ערך הרעות תוך סיכון עצמי, אומץ לב, גילוי תושיה והיותו מופת ודוגמא".
