שק, אברהם-צבי (הרשלה)

בן מרים וישראל. נולד בשנת 1905 בזמושץ שבפולין. למד בבית הספר בעיירה ובשנת 1926, ימי "העלייה השלישית" עלה לארץ-ישראל. כפועל ידע שנים של רעב וחוסר עבודה ונדד ממקום אחד למשנהו. הוא עבד בנמל חיפה, כשרק יהודים מעטים עבדו בו, היה בין סוללי כביש סרפנד-ירושלים, היה פועל במחצבות "נשר" וב"טחנות הגדולות" בחיפה. בצפת עבד במסגרת עבודות יזומות של הממשלה וגם במשטרה שירת. לימים הקים המשפחה והשתקע בחיפה. היה פעיל בארגון ה"הגנה" בעיר והיה בין ראשוני המתנדבים ל"מכבי-אש" בהדר הכרמל. בימי מאורעות הדמים שפרצו ב-1936 התגייס לחיל הנוטרים ונשלח במסגרת תפקידו לשמירה בנגבה. בשלהי אוגוסט 1939 ליווה מכונית משוריינת שיצאה להביא מים מבאר טוביה לקיבוץ. בדרך עלתה המכונית על מוקש שהונח על ידי ערבים מהסביבה שהתנכלו לישוב. אברהם נפצע קשה וכעבור יומיים, ביום י"ח באלול תרצ"ט (2.9.1939), מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה. הניח אישה ושני בנים. במדור "לזכר נעדרים" שבעיתון "דבר" פורסמה רשימה לזכרו.