שקלנביץ, יצחק-מרדכי

בן דבורה ושלום, נולד ביום כ"ד בסיוון תרע"ז (14.6.1917) בעיר קולנו, פולין למשפחה אמידה. יצחק-מרדכי עלה לארץ בשנת 1932 בניגוד לרצון אביו ולמד במקווה ישראל. אחרי סיום לימודיו עבד זמן-מה כטרקטוריסט ואחר-כך כפועל בחברת האשלג בסדום. בתקופת מלחמת-העולם השנייה אמר להתגייס לצבא הבריטי ולשרת כטנקיסט, אבל כארץ-ישראלי לא ניתן לו לשרת בשירות זה. אז הצטרף (ב-1941) לראשוני הפלמ"ח. אחר-כך עבר לעבוד בתעשיית נשק של ה"הגנה" והתמסר לה ללא לאות. היה, לפי דבריו הוא, אחד מ"מאה משוגעים לדבר, ויבוא יום והנשק הזה יקבע את גורלנו". פעם ענה לידידיו שדאגו לאורח חייו וגורלו: "אין זמן להתחתן ולהקים משפחה. וכי למי תצמח טובה מאלמנה נוספת ומיתום?" בשעת הנחת צינור-המים בנגב עבר לעבוד כאחד המפקחים על הקו ואף השתתף בהדיפת כנופיה שבאה לחבל בצינור. אחרי סיום הנחת הצינור עבר לתל-אביב כמפקח על ה"תעש" (תעשיית הנשק במחתרת של ה"הגנה"), ועשה שם יומם ולילה בלי לאות והפוגה. בתקופת מלחמת-העצמאות, ביום א' באייר תש"ח (10.5.1948), נספה בתאונת מטוס שהמריא לנסות חומר-נפץ חדש כדי להפציץ את האויב בקרב שניטש על הכביש לירושלים. המטוס התרסק על נוסעיו ליד אבו-גוש. אחרי נופלו הועלה לדרגת סרן. ביום י"ט באלול תש"ח (23.9.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.