שקורי, נסים

בן נורי וצביחה. המשפחה היא מצאצאי יהדות-בבל, לפי שושלת-היוחסין שלה. נסים נולד ביום ל' בכסלו תש"ט (1.1.1949) בעיר עמרה אשר בעירק. השנה לפני היוולדו היתה קשה לראשי הקהילה היהודית בעיר; הם נעצרו כולם ונכלאו על-ידי השלטונות – וביניהם היה גם דודו של נסים. פקודת-גלות הוצאה על כל הכלואים היהודים ועליהם היה לצאת לעיירה אשר בצפון-המדינה ששם היה קר. אך אחרי מאמצים והשתדלויות במשך השנה הוטבו תנאי-המעצר ובשל מצב בריאותו של הדוד ניתנה לו רשות לעבור לעיר דרומית יותר. בלילה בו עבר הדוד למקומו החדש נולד הבן השמיני למשפחה, אשר ראתה את יציאת הדוד מכלאו, בעיירה הצפונית הקרובה לגבול התורכי, כנס גדול – ולכן קראו לרך הנולד בשם נסים. ועוד סיבה לשם: דוד היה לאמו, שהיה רב-נכסים ואציל-רח, שהיה מיטיב עם כל עניי-עירו ועד יום-פטירתו היה מסייע לקהילה היהודית אשר בה; כל הבריות שם אהבוהו והוא היה נערץ על הכל – ובפרט האם, שגדלה בביתו, ראתה בעשרו הרב וביחס-הכבוד שהיה מראה לבני-משפחתו הענפה בכל אתר ואתר. שמו של הדוד הזה היה נסים קשי – ועל שם זה היקר באדם נקרא הילד. כבן שנתיים היה נסים כשהגיע לארץ עם משפחתו. שבע שנים התגוררה המשפחה, בת עשר הנפשות, במעברת סקיה (שנקראת כיום אור-יהודה) ולאחר-מכן עברו בני-המשפחה להתישב כחקלאים במושב עזריה. בילדותו אהב נסים את הטבע ואת כל החי הגדל במשק, ומתוך רצון לעזור בקידום החקלאות בחלקת-הוריו עזר נסים בעיבודה. אך גם מלימודיו בבית-הספר האזורי שבמקום לא הסיח את דעתו עד שסיים בו את הלימודים. בגיל י"ד למד לנהוג בטרקטור ויצא לעבודה בסביבה. הוא הכיר כל שעל אדמה בה וגם החקלאים במושבים הקרובים דרשוהו לעבודה, כי באהבה היה עושה אותה. כאהבתו לאדמה היתה גם אהבתו לבריות. בגיל ט"ז קיבל את רשיון-הנהיגה בטרקטור; אף רשיון נהיגה בקטנוע קיבל ובו יכול היה להגיע לכל מקום-עבודה. בנובמבר 1966 גויס לצה"ל אך הספיק לשרת כחדשיים בלבד כשנפצע במילוי תפקידו כתוצאה מהתפוצצות פגז-מרגמה וביום כ"ד בשבט תשכ"ז (4.2.1967) מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.