שקד, דורית
בת יוסף ועמליה. נולדה ביום ו' בטבת תשי"ב (4.1.1952) בחיפה. היא למדה בכיתות הראשונות בבית הספר היסודי בבית אורן ובכיתות ג'-ד' בבית הספר על שם הרצל בחיפה. בתקופה זו הייתה ילדה מסוגרת ומכונסת בעצמה. מגיל תשע ועד שתים-עשרה עשתה דורית בבוקרשט, בשליחות עם הוריה. שם למדה את השפה הרומנית על נקלה וקשרה קשרים הדוקים עם שתי בנות לא יהודיות (רומניות). קשרים אלה נמשכו עד יום נפילתה. השנים האלה בבוקרשט היו היפות ביותר בחייה. כאשר שבה משם החלה ללמוד בבית הספר "חוגים" בחיפה וסיימה שם את לימודיה התיכוניים. בילדותה הייתה חניכה בתנועת "הצופים" (בשבט "צופית") על הר הכרמל ואחר כך הייתה מדריכה בשבט. בזמנה הפנוי הרבתה לקרוא עברית ואנגלית, בעיקר מספרות העולם. לעתים הייתה שולחת ידה גם בכתיבה. בחיבוריה ובמכתביה גילתה מחשבה רצינית ובוגרת. היא אהבה מוסיקה קלאסית ולמדה לפרוט על גיטרה. לפני גיוסה בילתה חודשים אחדים במשק צרעה ושם התחבבה על הבריות והתקשרה מאוד לילדים בכיתה, אשר בהם טיפלה במסירות. המשק הפציר בה לצאת לשל"ת, אך היא התעקשה ואמרה כי למקום שתישלח תלך, אף כי לאמיתו של דבר בלבה קיננה תחושה רעה ומין פחד מפני הבאות. תופעה זו של צער ומלנכוליה ואף פחד מפני המוות, שאינם מתאימים לגילה הצעיר, מבצבצת מהרבה כתבים שהשאירה אחריה. דורית גויסה לצה"ל בסוף פברואר 1970 והתנדבה לשרת בנח"ל. היא נשלחה לנח"ל גשור והובטח לה שתישלח לקורס חובשות. הבטחה זו עודדה אותה מאוד. ביום ד' בסיון תש"ל (8.6.1970), נפלה בקרב בהפגזה אוירית ברמת הגולן. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.
