שצ’וקין, מיכאל (“מישה”)

בן גיטלה ודוד הכהן. נולד בשנת תרנ"ו (1896) בצ'רקסי מחוז קייב שברוסיה. במלחמת העולם הראשונה שרת בצבא הצאר ולאחר המהפכה הבולשביקית יצא את רוסיה כדי לעלות לארץ-ישראל. בדרכו ארצה שהה זמן מה בתורכיה, עבד שם בבית חרושת ושם גם פגש את דבורה שהיתה גם היא בדרכה לארץ-ישראל. הם נישאו ויחד הגיעו לארץ בשנת 1925. הם גרו בתל אביב ולימים עקרו לשכונת התקווה ובה בנו את ביתם. מיכאל עבד כנגר ובחלוקת חלב. במאורעות תרפ"ט השתתף כחבר ה"הגנה" בהגנת תל אביב. מיכאל היה איש ישר ועובד בזיעת אפו מבוקר עד ערב. הוא הצטיין בטוב לב, בשמחת חיים ובאהבת הבריות. למרות עבודתו הקשה היה מקדיש שעות למעשי צדקה. הוא אסף כספים וחילקם לאלמנות חולות בשכונתו. כן התרים אנשים לשם קנית ספר תורה. ביום י' בכסלו תש"ו (15.11.1945), יצא לעבודתו בתל אביב, ובכניסה לעיר נעצר על ידי מחסום שהקימו הבריטים. במקום נוצרה התקהלות רבה ובמהלכה ירו הבריטים לעבר הקהל. רבים נפצעו ומיכאל ביניהם. הוא הובל לבית החולים "הדסה" ושם נפטר. מיכאל הובא למנוחות בחלקת ה"הגנה" בבית העלמין נחלת יצחק. הניח אישה ובן שהיה אז בהולנד בשורות הבריגדה. דברים לזכרו נכתבו בעיתוני אותם הימים. בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בנחלת יצחק, תל-אביב, ישראל. שם נוסף-מישה.