שפר, מירה (“מירלה”)

בת שלמה ומתילדה. נולדה ביום י"ד באדר א' תש"ג (19.2.1943) בבגדד, בירת עירק. בהיותה בת ששה חדשים עלתה לארץ עם הוריה. עד גיל עשר התחנכה בבית-הספר "בלפור" שבתל-אביב ולאחר-מכן הועברה לקיבוץ מעוז-חיים ושם התחנכה בפנימייה עד יום גיוסה לצה"ל בדצמבר 1961. הראתה נטייה למוסיקה קלסית. בשנת 1963 חזרה העירה ומצאה אהבה וחיבה ללא גבול בבית. עם שחרורה מן הצבא החלה לעבוד במע"ץ כמזכירה של מהנדס- גשרים ראשי. התחבבה מיד על חבריה-לעבודה במסירותה, בשקט שלה, ביושרה ובהגינותה. בימי הכוננות למלחמת ששת הימים ישבה מירה כעל גחלים. "איני מבינה מדוע אין מגייסים אותי", חזרה ואמרה ספק בשאלה, ספק בתרעומת. ברצותה לתרום את חלקה למאמץ המלחמתי לא יכלה לחכות ואמה מספרת כי בקבלה את צו-הקריאה המיוחל באחד הלילות לא יכלה לעצום עין מרוב שמחה, ארזה את מזוודתה ולפנות בוקר יצאה להתייצב. אותן התכונות, אשר חיבבו אותה על חבריה- לעבודה, חיבבו אותה גם על מפקדיה וידידיה כי בנועם-הליכותיה ובאצילות-נפשה רכשה את כל אלה שהכירו אותה. אך עוד היא נמצאת בשירות-מילואים ארב לה גורלה ומירה במחלתה מצאה את מותה; זה היה ביום ל' בסיון תשכ"ז (8.6.1967). הובאה למנוחת- עולמים בית-הקברות הצבאי בקרית שאול.