שפרן, אשר (פליט)

בן לאה וחיים, נולד ביום כ"ו בתשרי תר"ץ (30.10.1929) בתל- אביב. בהיותו בן שנה וחצי נפרדו הוריו, ומאז שוב לא ראה את אימו. אשר גדל בבית הורי אביו, עד שאביו נשא אישה שנייה וחיבה רבה קשרה אותו אל אימו החורגת, אימו מחנכתו, שראתה בו משענתה ומנחמה. עם סיום לימודיו בבית-הספר היסודי יצא לעבוד כדי להשתתף בפרנסת הבית שנעשתה קשה יותר בשל מחלת אביו. עבד כטפסן בבניין. היה נער מוסיקלי מאוד, ששימח את חבריו בנגינתו במפוחית, אך הצטיין במיוחד בשירה. היה חבר מסור ומוכשר במקהלות פועלים (רביץ, מן, קפלן). בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה ממגיני שכונת התקווה. עם גיוסו המלא נשלח לחזית. אשר שירת בגדוד בחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבותיו. בעודו ב"הגנה" העלים את הדבר מפני אימו. אך כשצריך היה בפעם הראשונה לעזוב את העיר לרגל שירותו סיפר לה את הדבר באומרו לה: "אמא, אני צריך ללכת רחוק מכאן, אחלי לי ניצחון מהיר". היה מצניע לכת ומן הראשונים להיענות לכל משימה קשה. יממה לפני סיום ההפוגה הראשונה הפרו אותה המצרים ותקפו במפתיע את כוחותינו בבית-דראס. בקרב זה, ביום א' בתמוז תש"ח (8.7.1948), נפגע אשר מכדור במצחו ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.