בן הזקונים של לילי ועוזי. חן נולד ברמת גן ביום ח' בכסלו תשנ"ד (21.11.1993). בן רביעי להוריו, אח צעיר של ערן, גיא ותומר. חן גדל ברמת גן. ילד נוח, ממושמע וקל לגידול, כדברי הוריו, אשר בהיותו בן הזקונים זכה לפינוקים רבים מכולם. לאורך השנים הוא נקרא בשמות חיבה לרוב – חני, חנצ'ו וגם חנולי. חן החל את לימודיו בבית הספר היסודי "אביגור" ברמת גן, והמשיך לתיכון העירוני "אורה מודיעים", בו סיים בהצלחה י"ב כיתות. מגיל צעיר נתגלו אצלו בעיות בראייה למרחק, וחן למד להפוך את החיסרון ליתרון – הוא הירבה ללמוד באופן עצמאי, בחדרו, ובנוסף שיחק הרבה במחשב וצפה בהרבה סדרות וסרטים בטלוויזיה. מאחר שלא ראה מרחוק את התרגום לעברית הוא האזין לשיח באנגלית, הפנים אותו ורכש שליטה בשפה האנגלית ברמת שפת אם, בקריאה בכתיבה ושיחה, בזכות זאת הגיע להישגים גבוהים באנגלית וזאת בנוסף לעברית הרהוטה שדיבר. חן היה ילד של בית, סיפרו בני המשפחה. רגיש ומופנם, ולו עולם משלו בחדרו, עם מחשב, טלוויזיה וגיטרה. עם זאת הוא השקיע בפיתוח כושרו הגופני, רץ הרבה והתאמן בחדר כושר. חן היה מאוד קשור לכל בני משפחתו, וקשר מיוחד היה בינו לאחיו תומר, הקרוב אליו מכל האחים מבחינת גיל – גדול ממנו בשמונה שנים. תומר אמנם "סינג'ר" אותו, סיפרו בני המשפחה, אך חן קיבל זאת באהבה ומילא ברצון את בקשות אחיו. חן גדל והיה לנער מנומס ונעים הליכות, ישר, חברותי ולו קומץ חברים קרובים. בכל הזדמנות הוא בלט בטוב ליבו, בהתחשבותו בזולת ובראייה החברתית שלו – היה לו קשה, סיפרו הוריו, לראות שכל אדם מעדיף את הדאגה לעצמו על פני טובת החברה והסביבה. חן אהב מאוד משחקי אסטרטגיה במחשב והירבה לשחק בהם on line עם שחקנים מהארץ ומהעולם. עם הזמן בלטה היצירתיות הרבה של חן, שהתבטאה בשירים שכתב באנגלית, ביכולת השירה שלו ובנגינתו הנהדרת בגיטרה. לקראת סוף לימודיו התיכוניים חן אף השתתף באחת מעונות תכנית הטלוויזיה "כוכב נולד", ועבר בקלות שני שלבים, אך בהמשך נחשף לאחורי הקלעים הלא נעימים של עולם הסלבריטאות וביקש להתרחק מכל זה. הוא תכנן לסיים את השירות הצבאי ולנסוע לניו יורק, ללמוד שם באקדמיה למוזיקה. ביום 13.3.2012 התגייס חן לצה"ל. הוא ויתר על מסלול עתודאי שהוצע לו, ובחר בשירות קרבי והחל טירונות בחטיבת חיל רגלים "כפיר". הבחירה ב"כפיר" הייתה "כאח ממשיך" לאחיו גיא ששירת בגדוד "שמשון", מגדודי חטיבת "כפיר". חן נפל בעת מילוי תפקידו ביום ח' באלול תשע"ב (26.8.2012), בהיותו בטירונות. בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר הורים ושלושה אחים. לירון, אחייניתו של חן, שהייתה בת שש כשנפל, הרבתה לכתוב לו מכתבים המביעים את געגועיה: "חני אני מתגעגעת אליך", כתבה לירון תשעה חודשים אחרי נפילת דודה, "וכל הרגעים והשמחה הפכו פתאום לגל של דמעות. ובלעדיך אני לא יכולה, בלעדיך הלב שלי נשבר. חני אני לא יכולה בלעדיך, ואני רוצה אותך איתי ביחד". לקראת יום הזיכרון השני שאחרי נפילת חן כתבה לירון הקטנה: "ביקשתי בקשה קטנה וזעירה, ביקשתי בקשה שתחזור. ביקשתי בקשה שתחזיר אושר ושמחה אצלנו למשפחה. ביקשתי בקשה עם אור ושמחה, והמון תקווה בלב. ביקשתי בקשה שתבוא אלי עכשיו, עכשיו ומהר. אז רק תבוא, תבוא אלי, אל הלב שיאהב אותך תמיד. ותישאר איתי תמיד, תמיד ולעד. ואל תלך לי לעולם, אל תלך לעולמים". ועוד כתבה לירון: "ביקשתי בקשה עם המון המון רצון והבנה, וההבנה הייתה שלא תחזור לעולמים. אבל אני מאמינה שתחזור, אני מאמינה. תמיד איתי, תמיד איתי, בכל מצב אני יודעת שאתה איתי. אפילו כשקשה, אפילו כשקשה, אתה תמיד איתי, תמיד איתי". במלאת שנתיים לנפילת חן כתבה לילך, גיסתו: "לחני שלנו. היום לפני שנתיים החיים התהפכו. מי היה מאמין שכבר עברו שנתיים שאתה לא איתנו. כל אחד זוכר בדיוק מה עשה באותו יום, והיכן תפסה אותו הידיעה המרה שאתה כבר לא כאן. כל הזמן ריחפה מעלינו השאלה – למה. ועם הזמן למדנו ועדיין לומדים לשחרר את הלמה, אבל עכשיו את המילה למה החליפה מילה חדשה – אם. אין יום שאני לא אומרת לעצמי, לבנות, לערן וכמובן להורים – אם… אם חן היה כאן, מה היה אומר? אם חן היה כאן הוא בטח היה שמח. אם חן היה כאן הוא בטח היה מגיב ככה. וכמובן אם חן היה כאן הוא היה מאושר. וכשהייתה המלחמה 'צוק איתן' היינו כולנו דרוכים ודבוקים לטלוויזיה, ואמרתי לאימא – אם חן היה כאן הוא בטוח היה בעזה עכשיו, נלחם כמו גיבור כמו כל חבריו וכל החיילים שלנו. ואני יודעת חני שכולנו, ובעיקר ההורים, היו הראשונים שמנצלים את ההפוגה ובאים לגבול לחפש ולראות אותך. כן, אבל זה רק היה אם ואם ואם … וכנראה שתמיד נישאר בליבנו עם ה-למה ועם ה-אם מרחפים מעלינו. אין יום ואין רגע שאתה לא במחשבות, אין יום ואין רגע ששמך לא מוזכר. אבל חני, אני יודעת ומקווה שאתה שם למעלה רואה ושומר עלינו, ומגן על אימא ואבא ונותן להם כוח להמשיך. אותך נזכור ונזכיר לעד, אני מבטיחה לך". חן מונצח בין כל נופלי חטיבת "כפיר" באתר ההנצחה החטיבתי בעפולה.
