שפיר, דב

דב, בן רבקה-פניה וחיים, נולד ביום ב' בניסן תש"ז (22.3.1947) בתל-אביב. הוא למד בבתי-ספר יסודיים בתל-אביב ובשל הצטיינותו במתמטיקה ובזכות מיומנות ידיו החליט להמשיך את לימודיו בבית-ספר מקצועי. הוא נתקבל ללימודים בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט יד-סינגלובסקי" ולמד בו חמש שנים במגמה האלקטרונית. בתום לימודיו הוסמך כהנדסאי אלקטרוניקה. הוא היה חבר ומדריך בתנועת "השומר הצעיר", היה פעיל במסגרת הגדנ"ע ואף הדריך בגדנ"ע-אוויר. מנעוריו אהב את הים, הרבה לשחות וידע לצלול היטב. דב גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967. כיוון שעוד לפני גיוסו נקבע כי הוא בעל נתונים מתאימים לצוות אוויר, הוצב לאחר הטירונות לבית-הספר לטיס. במסגרת בית-הספר השתתף במלחמת ששת הימים ובתום המלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". הוא השלים קורס צניחה וקורס טיס והוענקו לו "כנפי טיס". לימים התבלט בכישוריו כמדריך ונשלח לקורס מדריכי טיסה, ואחרי כן הוצב כמדריך בבית-הספר לטיס. מפקדיו העריכו אותו מאוד ובחוות הדעת עליו ציינוהו כ"מדריך ובוחן טיסה טוב מאוד. בעל יזמה, ממלא תפקידיו בצורה טובה מאוד", "מפקד, מדריך וטייס מצוין". לאחר זמן מונה דב להיות מפקד קורס וגם בתפקידו זה הצליח מאוד, ונאמר עליו "היה אהוד על חניכים ומדריכים, פותר בעיות בצורה בוגרת". בהגיע זמנו להשתחרר שקל בדעתו אם לעזוב את הצבא ולהמשך בלימודיו בטכניון. בתעודת השחרור שכבר הוצאה לו צוין כי התנהגותו הייתה טובה מאוד וכי מילא את תפקידיו היטב וביעילות והיה בקי מבחינה מקצועית. לבסוף החליט להמשיך ולשרת בצבא הקבע. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים שב דב לפעילות מבצעית ולחם בשתי החזיתות – בחזית המצרית ובחזית הסורית. בהערכה על מעשיו במלחמה צוין כי "לחם בצורה יעילה ביותר, תוך גילוי אומץ לב ודבקות במשימה". ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), כאשר שב מתקיפת מפקדות בדמשק, נפל סרן דב כטייס ברמת-הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. להנצחת זכרו נטעה הקרן הקיימת לישראל חורשה על שמו בשם "חורשת דב", ליד מודיעים.