שפירא, רפאל (סרפים)

רפאל, בן לובוב וישראל, נולד ביום י"א בסיון תש"ב (27.5.1942) בברית המועצות ועלה ארצה בשנת 1972. הוא למד בבית-ספר יסודי בקייב שבברית-המועצות, ואחרי-כן המשיך לימודיו בבית-ספר תיכון שם. רפאל גדל והתחנך בעיר קייב, ולאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, גויס לצבא הרוסי ושירת בו שלוש שנים כקשר. כשסיים את שירותו הצבאי, עבד שנה כפועל ואחרי-כן החל ללמוד כלכלה באוניברסיטה בעיר מגוריו. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה ככלכלן בתואר מ"א. מאז התבגר ועמד על דעתו התעניין רפאל ביהדותו וביהדות בכלל. עד מהרה החל עוקב בלהיטות ובסקרנות אחר כל המתרחש בעולם היהודי וביחוד בישראל. הוא למד בקפידה את תולדות עם ישראל, וביחוד את התקופה שבין סוף מלחמת העולם הראשונה לבין אחרית מלחמת העולם השנייה. כן העמיק לחקור את תקופת השואה והטרגדיה של עם ישראל והגיע למסקנה שמקומו בין הלוחמים למען תקומת ישראל וביסוסה. לאחר שחזר מהשירות בצבא האדום התחיל להתכונן באורח אינטנסיבי לעלייה ארצה. הוא למד עברית, שמע הרצאות על ישראל ונרתם לפעילות שתכליתה העלייה לארץ. כאמור, בשנת 1972 עלה ארצה, נשלח למרכז הקליטה בכרמיאל ושם השלים את ידיעותיו בעברית באולפן. תוך כדי שהותו שם עבד במרכז הקליטה בנהריה ואחרי-כן החל לעבוד ככלכלן במפעל "אסקר" בעכו. רפאל גויס לצה"ל בתחילת יוני 1973, לשירות סדיר מקוצר. אחרי הטירונות נקבע תפקידו כרובאי, והוא הוצב לשירות מילואים בחיל המשמר. בשלהי שנת 1973 נשא רפאל לאישה את אסתר חברתו שהכיר במרכז הקליטה. לדברי מפקדו בצבא, בתקופה הקצרה שעשה בארץ, הוא למד לאהוב אותה ובה ראה את עתידו ועתיד משפחתו. ביום כ"ה בשבט תשל"ד (17.2.1974), בראש-פינה, נפל רפאל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, הורים ושלוש אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רפאל היה חייל ממושמע, בחור חביב וחברותי ואהוב על כל חבריו".