שפירא, עתניאל

עתניאל (עותי), בן חנה ומרדכי, נולד ביום כ"ו בסיון תרצ"ג (20.6.1933) בווינה שבאוסטריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1938. הוא למד בבית-הספר היסודי "ביל"ו" בתל-אביב, עשה שנה בכפר-הנוער בן-שמן, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "גאולה" בתל-אביב. לאחר עלותה ארצה השתקעה המשפחה בתל-אביב, מקום שם גדל עתניאל. למרות שהיה בן יחיד, חינכוהו הוריו לעצמאות. הוא היה ילד נבון ואחראי, צייתן ומתחשב בהוריו. הוריו שלחוהו ללמוד בבית-ספר דתי כדי להקנות לו ערכי יסוד ביהדות, אף-על-פי שביתם לא היה בית דתי. בתקופת בית-הספר היה פעיל בגדנ"ע ואחראי על כיתה. כמו-כן היה חבר בתנועת "הצופים" ויצא במסגרתה למחנות ומסעות. מנעוריו אהב את ספורט ההיאבקות ובצעירותו אף הופיע כמתאבק בתחרות פומבית עם רפאל הלפרין. זמן מה התאמן גם בהרמת משקולות. הוא אהב מאוד לרכב על סוסים, ושנים רבות היה חבר במועדון הרכיבה של גורדון. מאהבתו הגדולה לטיולים הרבה לנסוע ולבקר במקומות שונים ברחבי הארץ. אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים, ולפני שגויס לצבא, עזר להוריו בחנות הסדקית שלהם. לדברי חבריו, תמיד היה מוכן לעזור לזולת בעצה ובמעשה והיה אהוד מאוד ומקובל על חבריו. הוא ניחן בכישרון מיוחד למסחר ולעסקים. עתניאל גויס לצה"ל בסוף אפריל 1951 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות הוצב כפקיד רכב בבסיס הדרכה. מאחר שהתעניין בכל הקשור בבילוש ובחקירה, ביקש העברה לחיל המשטרה הצבאית, וכעבור זמן נתמלאה בקשתו. לאחר שהשתלם בקורס חוקרים של משטרת ישראל בשפרעם, חזר למפקדת המשטרה הצבאית בתל-אביב. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים באותה יחידה. הוא שירת במערכת סיני וכעבור זמן הועלה לדרגת סמל, כחוקר חקירות פליליות. זמן-מה אחרי מלחמת ששת הימים הוצב כשוטר צבאי בפלוגה של המשטרה הצבאית וכעבור זמן הועבר ליחידה של המשטרה הצבאית החוקרת. הוא אהב מאוד את עבודתו במצ"ח ועשה מלאכתו בצורה הטובה ביותר. לדברי חבריו ביחידה, היה אחד הטובים שבחוקרי המשטרה הצבאית, הצטיין בכישרונותיו ובחריצותו ועשה גדולות בעבודתו. הוא שירת בכל רחבי הארץ, מרמת-הגולן ועד סיני. עתניאל אהב את הצבא, ולכן סייע לבנו להתקבל לפנימייה צבאית. הוא שקד להעניק לבנו חינוך מעולה ועשה ככל יכולתו למען הצלחתו. אחרי ששוחרר חזר לעבוד עם אביו בחנותו, כי הוצעו לו כמה וכמה משרות נכבדות. הוא נכנס לשותפות עם אביו, ביודעו שאביו מתקשה לנהל את העסק לבדו. עתניאל היה חבר פעיל במשמרת הצעירה של "הסתדרות הציונים הכלליים". פעמים רבות נבחר כחבר הוועד והרבה להשתתף בארגון אסיפות ומסיבות מטעם "הציונים הכלליים" ואף הרבה לנאום בהן. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, התייצב עתניאל ביחידתו לפני שנקרא. לדברי מפקדו אמר, שבשעה כזאת אינו יכול שלא להיות עם חבריו. הוא נשלח למלא את תפקידו וכדרכו, התמסר לעבודה בכל נפשו והקדיש לה את כל מרצו ללא ליאות. לאחר המלחמה הועלה לדרגת סמל-ראשון ושירת כחוקר ביחידת המשטרה הצבאית בפאיד, שממערב לתעלת סואץ. ביום כ"ט בטבת תשל"ד (23.1.1974), נפל עתניאל בעת מילוי תפקידו באיזור פאיד. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ואב. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנך היה אחד החוקרים הטובים והמסורים. עבודתו הייתה מופת לאחרים, מבחינת המסירות והידע".