שפירא, מיכאל

בן יצחק-צבי ודבורה. נולד ביום כ"ג בניסן תרצ"ג (19.4.1933) בפתח-תקוה. דור רביעי בארץ – נין ונכד למייסדי "אם המושבות". בבית שכולו אומר חלוציות והשכלה גדל הילד וספג מאוירתו. מראשית ילדותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים – מורשת משפחתו הנודעת. נטה לדברי ספרות ופיוט. שנתיים למד בבית-הספר התיכון בפרדס-חנה. היה ער לכל המתרחש בארץ ומאבק הישוב על קיומו השאיר את רישומו על נפשו הרגישה. נמצא בהכשרה ביגור שליד חיפה. גויס לצה"ל באוקטובר 1950 ואחרי שמילא חובת שירותו הצבאי בנח"ל הצטרף לקיבוץ רביבים מתוך תקוה לבנות עולמו מחדש. אך עודנו מלא חיים וערוך למלחמה על אידיאליו נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' באדר תשי"ב (29.2.1952) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. הוריו הוציאו קובץ בשם "בדמי ימיו", צרור דפים מעזבונו – בשיר, במסה ובמכתב. המשפחה קבעה מגרש לזכרו ועיריית פתח-תקוה בנתה גן-ילדים ושטח שעשועים בשם "גן מיכאל".