שפירא, ברוך-אשר

בן פסיה ואליעזר, נולד ביום כ"ח באייר תרפ"ג (14.5.1923) בעיר קמין-קושירסקי, פלך ווהלין, פולין. בחודש ספטמבר 1925, בעלות הוריו לארץ, היה כבן שנתיים. ברוך-אשר למד בגימנסיה "הרצליה" ועוד לפני גמר לימודיו סיים קורס ימי מטעם "זבולון". באותה שנה נאסר על-ידי המשטרה הבריטית ונדון למאסר-בית למשך שנה בעוון הדבקת כרוזים נגד "הספר הלבן". בפרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לחיל-האוויר הבריטי ושירת כמקלען אווירי במצרים, תוניס, יוון, כרתים ואיטליה. קיבל ארבעה אותות-הצטיינות. ב-18.4.1946, עם שחרורו מהצבא, עבר להכשרה חקלאית בנהלל והצטרף לקבוצת "נב"ו" (נכה באויב ונשוב) של חיילים משוחררים להתיישבות ועסק גם בהדרכת לוחמי פלמ"ח. אולם לאחר זמן-מה נאלץ לחזור לעיר, לרגל מחלת אביו, והעמיד עצמו לרשות ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות קיבל עליו תפקידים שונים במסגרת פלוגות החי"ש בחטיבת "קריתי" והשתתף בהגנת תל-אביב והדרך לירושלים. ביום 31.3.1948, כאשר נטל חלק בהגנת שיירה שהותקפה ליד חולדה הערבית, שקעו כלי הרכב בבוץ. מתוך מאמצים לחלץ אותם נלחמו הוא וחבריו מבוקר עד 10 בלילה. בקרב זה נפלו כמה מחבריו והוא, פצוע בבטנו, הועבר לבית-החולים. לפני מותו הספיק לכתוב מכתב לאחיו, ששהה אז באמריקה, בדרישה שיחזור ארצה כי הוא את שלו כבר עשה. דבריו האחרונים אל אביו היו: "אבא, עליך להבליג, להיות אמיץ". ברוך-אשר נפטר ביום כ"ג באדר ב' תש"ח (3.4.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. ברבנות הצבאית הראשית שליד המטה הכללי הוקמה לזכרו ספרייה תורנית בענייני צבא, מלחמה, כיבוש הארץ, הגנתה וביטחונה, כספריית עזר ועיון.