שפיץ, ברוך (ריכרד, במבי)

בן אלסה והאנס, נולד ביום י' בטבת תר"ף (1.1.1920) בעיר פילזן, צ'כוסלובקיה, למשפחה מתבוללת. בילדותו נתייתם מהוריו וגדל בבית סבו וסבתו. הוא הצטרף לתנועת הנוער של "המכבי הצעיר", נעשה ציוני נלהב, וחיפש דרכים לממש את חלומו לעלות לארץ- ישראל. חודשיים לאחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה הצטרף לקבוצת עולים שעזבה ברכבת את העיר פראג לעבר ברטיסלבה. שם עלתה הקבוצה על האונייה "סטורנוס", שהביאתם לחופי הים השחור. לאחר המתנה ארוכה עלתה הקבוצה על אוניית המעפילים "סקריה", שעשתה דרכה אל חופי ארץ-ישראל. לאחר המעבר במצרי הדרדנלים, נעצרה "סקריה" על-ידי אוניית-מלחמה בריטית וכל מעפיליה הובאו לחיפה ונדונו לששה חודשי מעצר במחנות עתלית וצריפין. לאחר המעצר נתקבלו ברוך וחבריו להכשרה בקבוצת נווה איתן בעמק בית שאן. כעבור זמן, התגייס ברוך לצבא הבריטי, ושירת בחיל-המהנדסים המלכותי. עם שחרורו מהצבא הבריטי הצטרף ברוך לקבוצת גבעות זייד וניצל את המקצוע שרכש בצבא, חשמלאות, לעבודות בקבוצה. כן אהב לצלם. עוד לפני פרוץ מלחמת-העצמאות היה ברוך מגויס ופעל נגד הכנופיות הערביות והצבאות הפולשים. ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), כאשר נסע בג'יפ צבאי מטבריה לדגניה, התהפך עם רכבו ונהרג. נקבר בבית-הקברות שבגבעות זייד. השאיר אחות בקנדה. לאחר זמן הועברה גופתו למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בטבעון.