שפינדל, יהודה

בן אנני (חנה) ושלמה, נולד ביום י"ח בסיוון תרצ"א (3.6.1931) בעיר מינכן, גרמניה, להורים שהיגרו לשם מפולין. בשנת 1933, עם עלות הנאצים לשלטון בגרמניה, עברו לעיר טולוז שבצרפת. בכל שנות מלחמת-העולם השנייה התחבאה המשפחה בכפר ליד טולוז. ב-16.7.1945 עלה לארץ בעזרת הג'וינט, נתקבל לעליית-הנוער והתחנך במוסד "עלייה" בפתח תקווה. הוא התאקלם יפה בארץ, סיים בית-ספר יסודי ושתי כיתות המשך והתגייס לגדנ"ע. התעתד ללמוד מקצוע, כי ציפה לבוא הוריו ועליו יהיה מוטל לפרנסם. כן רצה מאוד להיות משורר. יהודה כתב שירים בצרפתית וניסה כוחו גם בכתיבת שירים בעברית. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף לפלוגה הדתית בפלמ"ח, בחטיבת "יפתח", שהתאמנה בשדה אליהו. השתתף בקרבות הראשונים בעמק ובגליל. היה עלם רציני ונבון, מסור לעבודתו וללימודיו. הוא התבלט בקרב חבריו החיילים יוצאי מרוקו וצרפת ביודעו עברית ובשמשו מתורגמן לאלה שידעו רק צרפתית. כשנשאל אם כדאי שתימשך ההפוגה, ענה: "לכל פרט כדאי שתיפסק המלחמה, אך לטובת העם עלינו להמשיך להילחם". לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני", ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.