שפטס, נתאי

בן גליה-הלן ואברי. נולד ביום כ"א באדר תשל"ב (7.3.1972) בקיבוץ נחשון. ילדותו ונעוריו של נתאי עברו עליו בקיבוץ, ובדמותו גולמו ערכי אהבת האדם והארץ, ערכים אשר הוקנו לו משחר ילדותו על ידי משפחתו והחברה בה גדל. הוריו של נתאי עלו לארץ מדרום-אפריקה, כחניכי "השומר הצעיר". גם נתאי המשיך את פעולת ההגשמה הציונית דרך חברות בתנועה זו וכבר מגיל בית- ספר יסודי נטל בה חלק. את שנות הפעוטון, הגנים ובית-הספר היסודי עשה נתאי בקיבוץ. לצד הלימודים הבסיסיים למד נתאי נגינה במנדולינה ואהב לקרוא. דרך הספרים הרבים והמגוונים שקרא, הרחיב נתאי את אופקיו ורכש ידע רב בנושאים שונים. כאשר הצטרף נתאי עם חבריו לתנועת "השומר הצעיר", החל לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, השתתף בטיולים, מחנות ומבצעי הישרדות. הוא גלש בסנפלינג ולפני גיוסו אף עבר קורס צלילה, פעילות שמאוד אהב וחזר אליה בהזדמנויות רבות. אהבתו הגדולה של נתאי לארץ ולאדמתה מתבטאת היטב בבחירת הענף בו עבד בקיבוץ, ענף גידולי השדה. בבית-הספר התיכון האיזורי "צפית", תרם נתאי תרומה חברתית רבה ויחד עם זאת שמר על רמה גבוהה בלימודיו. הוא הצטיין בייחוד בלימודי מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית. בכיתה י' החל נתאי להדריך במסגרת תנועת הנוער, ויחד עם ההשקעה בחניכיו, עמד נתאי במרכז חיי התרבות של בית-הספר. הוא ארגן ערבי תרבות והיה אחד הכתבים בעלון בית-הספר ובין האחראים על הוצאתו לאור. מעורבותו של נתאי לא תמה בכך, הוא אף ניסה להשפיע על תוכניות הלימודים, על ההתנסויות בגדנ"ע ובמסגרת לימודיו ביקר בפולין כדי ללמוד עוד על מורשת עמו. לפני גיוסו, התנדב נתאי לשנת שירות בקן "השומר הצעיר" ברעננה, בתקופה זו הכיר את מאיה, שהיתה לחברתו. היוזמה והאחריות שהפגין נתאי לוו תמיד בשקט ובשלווה שהקרין, בכנות ובחוש ההומור שלו. נתאי הקפיד תמיד על נאמנות וכבוד לסובבים אותו, בין אם היו אלה חברים בני גילו או סבתו הקשישה. בנובמבר 1991 התגייס נתאי לצה"ל והתנדב לשרת בהנדסה קרבית. נתאי היה חייל בעל מוטיבציה גבוהה מאוד ואת רצונו לתרום הגשים במסגרת קורס מש"קים ובהמשך, בקורס קצינים. את הקורסים סיים בהצטיינות. כקצין מצטיין ניתנה לנתאי האפשרות לבחור היכן להמשיך את שירותו והוא בחר ביחידה לסילוק פצצות. ביצוע המשימות ביחידה מחייב ידע מקצועי רב, יכולת זיכרון ורמה גבוהה מאוד של שליטה עצמית וקור רוח, אך יותר מכל – אומץ לב. בנוסף על תפקידו כקצין מבצעים, נתאי היה גם מפקד צוות מוסמך מספר אחד. נתאי נפל בקרב בלבנון, ביום כ"ד באלול תשנ"ה (19.9.1995). הוא נפל כאשר ביצע את משימתו, תוך גילוי מקצועיות ואומץ לב. בן עשרים ושלוש היה נתאי בנופלו. הוא נטמן בבית העלמין בקיבוץ נחשון. הותיר אחריו הורים ושני אחים – יאיר ועמרי. כתב מפקדו של נתאי: "נתאי היה דמות מרכזית ביחידה. פעילותו כקצין מבצעים תרמה רבות לקידום מגוון נושאים רחב ביחידה. חריצותו, התמדתו ונחישותו לפתרון הנושאים, נתנו תחושה שיש על מי לסמוך. נתאי היה יסודי וחרוץ, בחיוך ביישני ונעים עמד על דעתו, הנהיג את חבריו ביחידה, קבע וניהל את הפעילות השוטפת וכולם שמחו לבצע את הנחיותיו מתוך בחירה ואהבה אליו".