שעובי, זרח

בן לאה ויששכר, נולד בשנת 1929 בכפר מרמורק ליד רחובות ולמד בבית-הספר היסודי הדתי "מוריה". בראשית שנת 1941 הצטרף ל"נוער העובד" ובשנת 1943 לגדנ"ע. לשתי התנועות הללו הקדיש את מרצו בצאתו למסעות ולטיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ. אחרי שסיים ללמוד בבית-הספר החל לעבוד בבית-החרושת לזכוכית "לשם". לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ הפסיק לעבוד וכבר בנובמבר 1947 גויס. זרח השתתף בליווי שיירות לירושלים ולנגב ובקרבות הקסטל, הראדאר, שער הגיא, לטרון, קוביבה, תל-א- ריש, כפר אוריה, ונחל-שורק. השתתף גם בקרבות ג'וליס, עיראק- סואידן, פלוג'ה, ובית גוברין שעל סף הנגב. לאחר שיצא בשלום מקרבות שער הגיא, עבר את הדרך עד לכפר מרמורק, מעד באבן ונהרג ליד פתח בית הוריו מכדור שנפלט מהסטן שלו, ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.