שעובי, גבריאל
גבריאל (גבי, שוקי), בן אהובה (ענת) ושלמה, נולד ביום ח' בתמוז תשי"ד (9.7.1954) ברחובות. הוא למד בבית-הספר היסודי "סיני" והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-הדתי ברחובות. גבי היה תלמיד טוב וממושמע. בשנות לימודיו האחרונות נחשב לאחד מטובי התלמידים בכיתה ומוריו שיבחוהו על חריצותו ועל שקדנותו. הוא היה חבר בתנועת "בני-עקיבא", פעיל מאוד בקן ברחובות, וסייע הרבה למדריכים בפעולותיהם, במסעות ובטיולים. הוא לא החמיץ כל הזדמנות שנקרתה לו לטייל וליהנות ממראות הטבע ומנופי הארץ ואתריה. גם חובב ספורט היה, ונמנה עם חברי אגודת "אליצור". גופו היה שרירי ומוצק, הוא הרבה לשחק בכדורסל, אך נלהב היה מכל לשחק בכדורגל. שעות רבות הקדיש לאימונים הקשים ולתרגילים המפרכים. בשעות הפנאי שיחק בשחמט. בזכות ידיעותיו המעמיקות במשחק נחשב יריב קשה ורציני לכל שחקן. גבי היה אדם שקט ובמזגו הטוב קירב אליו ידידים ושכנים. גדולים וקטנים חיבבוהו בשל פניו המאירות וחיוכו הלבבי. טוב לב היה ולא נלאה לסייע לכל אדם שפנה אליו בבקשת עזרה. בחודשים המעטים שבין סיום הלימודים לבין תחילת השירות הצבאי הסדיר עבד, כדי לסייע בכלכלת הבית. במקום עבודתו הצטיין במרצו הרב ובכוח גופו. הוא השקיע את כל-כולו בעבודה, השתכר כסף רב, הוסיף רהיטים לבית והשפיע מתנות רבות על אחיו ועל אחיותיו. אהבתו לניקיון הייתה לשם דבר בקרב חבריו ובגדיו היו מסודרים תמיד ומגוהצים. הוא היה בן דואג, נאמן ומסור להוריו. גבריאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. תחילה ביקש להצטרף אל סיירת הצנחנים, אך לאחר האימונים לא הציבו אותו ליחידה כפי מבוקשו. הוא היה חייל טוב ואחראי ועשה כל שהוטל עליו במסירות רבה. במלחמת יום הכיפורים השתתף גבי בקרבות נגד המצרים בחזית סיני. אור ליום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפל בקרב על "החווה הסינית" והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו ובו דברים על דמותו, ותרמו ספר תורה להנצחת שמו.
