שנק, נתן
נתן, בן גניה ואלימלך, נולד ביום י"א באדר תש"ט (12.3.1949) בחיפה. במחצית שנות החמישים עברה משפחתו לקיבוץ מזרע, והחיים בקיבוץ הקנו לו ערכים, דרך חשיבה וחינוך, שעצבו את דמותו ואופיו ואת דרך חייו. כשהיה בן עשר שנים עברה משפחתו לגור בחיפה והוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר העירוני ג'. עוד בילדותו נמשך משיכה עזה לטבע וכשנכנס לבית-הספר התיכון עירוני ג', ביקש ללמוד במגמה הביולוגית. מחנכו באותה תקופה כתב עליו "…נתן בחר במגמה הביולוגית לא כבורח ממגמה אחרת, אלא מתוך אהבה מופלאה לטבע וליציריו… אוזניו היו כרויות לצפצוף ציפורים, לאוושת עלים, לסודות הטבע". אחד ממוריו הוסיף ואמר: "נתן בולט בזכרוני כנער צנום, בעל עיניים מביעות טוב-לב, המקשיב בריכוז להסברים, מתעניין, אוהב כל מה שקשור בטבע וחי את הדברים. ההסתכלות בטבע אולי היא שהשרתה עליו אותם שלווה ושקט שליווהו. תמיד רפרף על שפתיו כעין צל של חיוך. בלי מאמץ הוא לומד ונהנה וגורם הנאה למלמדיו…" נתן סיים את לימודיו בהצטיינות. ציוניו היו גבוהים, אבל הציון בביולוגיה, שהיה מעולה, שימח אותו עד מאוד, שכן ביקש לעשות עבודת-גמר שנתית בביולוגיה, במקום בחינת בגרות. בעבודת הגמר התחקה אחרי אורחות חיי הציפורים באזורו. הוא למד חודשים ארוכים את הליכותיהן ואת דרך חייהן. במסירות ובסבלנות אין קץ אסף נתונים, ערך, צילם וצייר. עבודתו, שעליה קיבל את הציון "מעולה", מוצגת בגאווה בבית-ספרו. נתן היה עלם חביב ובכל חברה היה תמיד דמות מרכזית. הוא היה פעלתן ומלא מרץ, תמיד בתנועה, תמיד מארגן, מסדר ודואג לדברים. מעולם לא חיכה שאחרים יעשו בשבילו. אחד מחבריו כתב עליו "…אם היית שותף לנתן בכל עניין שהוא, בארגון, בקומזיץ, בפיקניק או במסיבה או ב"סחיבת" שסק, היית סמוך ובטוח שתצליחו…" חברה מנוער סיפרה עליו "…בכל מקום קשר נתן קשרים חברתיים הדוקים וידע לשמור על ידידות עם אנשים שונים מכל קצוות הארץ…" הוא היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ותמיד בטיולים ובמסעות הייתה חולייתו מצוידת היטב בכל הדרוש. עוד מילדותו שאף להיות טייס. הוא נהג לבנות דגמי מטוסים ובכל פעם שהיה מטוס חולף מעל גג ביתו היה יוצא כדי להתבונן בו ולזהותו. נתן גויס לצה"ל המחצית אוגוסט 1967 וביקש להצטרף לקורס טיס. מבוקשו לא ניתן לו והוא התנדב לשרת בחיל הצנחנים. אחרי הטירונות עבר קורס צניחה, קורס מ"כים וקורס קציני חי"ר. הוא היה קצין מעולה. חייליו אהבוהו ומפקדיו בטחו בו, בזכות היותו אחראי ורציני במילוי תפקידו. הוא השתתף במרדפים רבים והצטיין בהם באומץ לבו ובדבקותו במטרה. גם בעת שירותו הסדיר בחיל הרגלים לא נטש את שאיפתו להיות טייס. סמוך למועד שחרורו מהשירות הסדיר הגיש מחדש בקשה להתקבל לקורס טיס. כשנודע לו שאושרה בקשתו לא היה מאושר ממנו. ואמנם הוא סיים את הקורס בהצטיינות והיה לטייס. בתקופה זו נשא לאישה את חברתו לספסל הלימודים ושנה אחר כך נולד בנו בכורו. הוא היה בעל ואב למופת, מסור ודואג למשפחתו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים השתתף נתן בקרבות הבלימה גם בחזית הצפון וגם בחזית הדרום. הוא הקפיד להתקשר יום-יום לבני משפחתו כדי להרגיעם ולעודדם. ביום י"ט בכסלו תשל"ד (14.12.1973) נפל סרן נתן בעת מילוי תפקידו בדרום הארץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אח ואחות. שמו הונצח בחוברת שיצאה לאור מטעם בית-ספרו, ובה מדברי חברים, מורים ובני המשפחה על דמותו
