שנקר, ד”ר יצחק

בן משה ושרה-רבקה, נולד ביום 22.8.1887 בקרקוב שבפולין ועבר דרך נדודים ארוכה עד שעלה לארץ ב-1945. בן למשפחת רבנים, למד לימודי רפואה במכללת וינה שבאוסטריה ועם גמר לימודיו התגייס לצבא האוסטרי במלחמת-העולם הראשונה. עלה לדרגת סרן וזכה במספר אותות הצטיינות. עם סיום מלחמת-העולם הראשונה, התמחה בכירורגיה באוניברסיטת וינה ובשנת 1927 חזר לעיר מולדתו שבפולין לתפקיד מנהל מחלקה כירורגית בבית- החולים היהודי. נחשב לאחד המנתחים הבולטים בעירו ובסביבתו. ראוי לציין, שבנוסף לפעילותו המקצועית מילא תפקידים ציבוריים וביניהם: נשיא ארגון "מכבי" בקרקוב. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה ב-1939, גויס מיד לצבא הפולני כרופא מנתח ראשי של החזית המזרחית. עם נפילת פולין, עבר עם הצבא הפולני לרומניה, ושם גויס בדרגת סגן-אלוף לשורות הצבא הסובייטי. הוא התמנה מפקד בית-חולים צבאי של חיל-האוויר הסובייטי ובתוך תקופה זו ניתח את לוורנטי בריה, שלימים היה "מרשל של ברית-המועצות" ואחראי על המשטרה החשאית של ברית- המועצות. כשפלש הצבא הגרמני ב-1941, נפל בשבי הגרמני וכיהודי נכלא במחנה השמדה בטרנסניסטריה. במחנה ייסד ד"ר שנקר מרפאה ובאמצעים פרימיטיביים הציל מאות יהודים ממוות. עם שחרור מחנה הריכוז על-ידי הצבא האדום – התגייס לשורותיו. כמנתח, נתבקש לנתח בתנאי החזית את הגנרל קונייב, מאבירי המלחמה. בשנת 1945 העפיל לישראל בספינה רעועה וכחודש ימים היה כלוא במחנה עתלית. כעבור שנה זכה להיפגש עם בני משפחתו, אותם לא ראה שבע שנים. המשפחה הגיעה לארץ מסיביר שברוסיה הודות להתערבותם של אשת ראש-ממשלת בריטניה, הגב' צ'רצ'יל והמרשל קונייב, שהיה אסיר תודה למציל נפשו. בארץ-ישראל החל ד"ר שנקר לבנות מחדש את פרשת חייו כרופא. עבד בקופת-חולים הכללית, וניתח בבתי-חולים בילינסון ואסותא. בתקופת המדינה שבדרך, טיפל בסתר בנפגעי המחתרות בעת פעילותם הצבאית. בימי ההתקפה על יפו, בא לעזרת הלוחמים מן האצ"ל, וניתח פצועיהם בבית-החולים "פרויד". עם הקמת חיל-הרפואה במסגרת צבא ההגנה לישראל, גויס לשורותיו בתפקיד מפקד בית- חולים צבאי 7 שבצפת. עשה לילות כימים בחדר הניתוחים להצלת חיי הלוחמים, בהם נפגעים מן העדה הדרוזית, וכן הגיש עזרה רפואית לתושבי צפת וסביבותיה. במסגרת שירותו הצבאי חלה ונפטר בערב יום הכיפורים תש"ט (13.10.1948) ממחלה שקיננה בגופו כתוצאה משנות הסבל והנדודים שעברו עליו. למחרת היום נקבר בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, בת ובן.