שנקמן,דוב (ברל)
בן ארקדי ודובה. נולד ביום י' בניסן תש"ח (19.4.1948) בלודז' אשר בפולין. בילדותו הרגיש דוב את השינאה ליהודים ומה שמח כאשר סוף סוף נתקבלה בקשת הוריו לעלות לארץ – והמשפחה עלתה לארץ בשנת 1957 ושמונת החדשים הראשונים לשהותם בארץ גרו במעברת בת-ים. בעברם לגור מן המעברה החל דוב ללמוד בבית- הספר "ראשונים" ולמד בו שבע שנים ולאחר-מכן עבר לבית-הספר "גאולים" אשר בו סיים את לימודיו היסודיים. הוא היה ספורטאי מטבעו ומשחק מובהק בכדורגל ובכדורסל. הוא לא השתייך לאגודת ספורט אבל היה שייך לנבחרת בית-ספרו והיה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל של "מכבי" יפו. אחרי סיימו את לימודיו החל לעסוק בליטוש יהלומים ובמקצוע זה עבד עד גיוסו לצה"ל במאי 1966. הוא הוצב לחיל-הרגלים – "גולני" ועם סיום הטירונות נשלח לקורס מ"כ אך לא גמר אותו, כי בשעת האימונים נפצע ברגלו ואשפז בבית-החולים. במשך שירותו הראה כי רוחו טובה עליו. הוא לא ידע רוגז ותמיד היה אומר מילה טובה לכל אחד. טוב-לב היה ונעים-הליכות ולכן היה אהוב על כל מי שהכיר אותו. במלחמת ששת הימים נלחם ברמה הסורית וגדודו היה הראשון שנכנס לקוניטרה; לכן נקרא הגדוד בשם "הבוקעים". גדוד זה התמיד בשמירה על גבולות- המדינה למרות אבידותיו הקשות. אבל עוד הוא בשירות-החובה שלו וביום י' במרחשון תשכ"ט (1.11.1968) בשעת חילופי האש בין הירדניים וכוחותינו שבמשק חמדיה נפגע דוב פגיעה ישירה ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.