שני (שניידר), אבי

בן אפרים ודורה, מניצולי השואה. נולד ביום א' בכסלו תש"י (22.11.1949) ביפו. למד בבית הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון שבחולון. המשיך בבית הספר התיכון 'יד סינגלובסקי' שבתל אביב וסיים את לימודיו באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בפקולטה למדעי הטכנולוגיה. אבי היה בין התלמידים המצטיינים בכיתתו. גילה התמדה, חריצות והתנהגות למופת. על אף הקשיים הכלכליים של המשפחה בשנים הראשונות לשהותה בישראל. היה אבי שמח בחלקו , השתלב יפה בין ילדי השכונה וגילה כושר מנהיגות. הוא עזר להוריו בכל אשר יכול ובחופשות הקיץ מצא לו עבודות שונות כדי לחסוך כסף למשך כל שנת הלימודים. אבי היה חבר בתנועת הנוער 'השומר הצעיר' וברבות הימים הדריך בקן חולון. הוא היה מסור מאוד לחניכיו. והם אהבוהו. יחד טיילו ברחבי הארץ ואבי נהנה מנופיה ומאתריה השונים. הוא אף הרבה לטייל בארץ במסגרת הגדנ"ע והשתתף במחנות קיץ מדי שנה. בבית הספר 'יד-סינגלובסקי' למד אבי למעלה מחמש שנים, סיים בהצלחה את בחינות הבגרות וזכה לתואר 'הנדסאי מוסמך לאלקטרוניקה'. מילדותו עסק אבי בתחביבים שונים, מהם – מלאכת יד, איסוף בולים ומוסיקה. הוא אהב מאוד מוסיקה ואף ניגן באקורדיון. אבי השתתף דרך קבע בלהקת המחול של עיריית חולון ושל בית הספר ויצא פעמים מספר עם הלהקה לסיורי הופעות בהולנד. בדנמרק ובנורווגיה. הוא היה נער נאה, גבוה ותמיר, רציני, חרוץ ועליז. אבי גויס לצה"ל בפברואר 1969 והתנדב לשרת כטייס בחיל האויר. הוא סיים בהצלחה את השלבים השונים של קורס הטיס ובתום שנתיים לגיוסו הוענקו לו כנפי הטיס והוא נשלח לשרת בטייסת קרבית של חיל האויר. כשהיה בן 21 החליט להינשא לחברתו רינה. והם קבעו את מושבם בסמוך למקום שירותו. כעבור זמן עברו להתגורר בדירה שכורה בבאר שבע, שם נולדה בתם – ענבל. תנאי חייהם היו צנועים מאוד. אך הם היו מאושרים בחייהם המשפחתיים והקרינו מאושרם על הוריהם וחבריהם. אבי למד לחלק את זמנו בין שירותו בטייסת לבין בני המשפחה. קידומו בתפקיד הצבאי היה מהיר ביותר. הוא נטל חלק במלחמת ההתשה בחזיתות סיני והגולן ובקרבות אויר במלחמת יום הכיפורים, וקרבות אלו עשוהו רציני ומסוגר בראותו את חבריו נופלים לידו. אבי נרשם ללימודים בפקולטה למדעי הטכנולוגיה – הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון. עם תחילת הלימודים נאלץ להפסיק את שירות הקבע שלו בטייסת והתחיל לעבוד כמדריך טיס בבית הספר לטיסה של חיל האויר בתקן אזרחי. שעות ההדרכה הותאמו לשעות לימודיו באוניברסיטה והוא נאלץ ללמוד ולעבוד למעלה מ12- שעות ביממה. כבר בשנה הראשונה ללימודיו התבלט אבי והיה תלמיד מצטיין. הוא ניחן בכושר ניתוח ובחוש התמצאות מעולים, וכפי שמספר ראש המחלקה להנדסת החשמל באוניברסיטה, סיים אבי את לימודיו "כאחד הסטודנטים המצטיינים בקורס, ותוצאות הבחינות שלו היו הטובות ביותר בין כל בני מחזורו. הוא זכה לתעודת הצטיינות מיוחדת שהוענקה לו ביום חלוקת התעודות". אבי נקרא לעתים תכופות להשתתף בתרגילים ובמבצעים שונים של הטייסת במסגרת שירות מילואים ויצא תמיד למשימותיו בשמחה ובאהבה. ביום ח' בתמוז תשל"ז (24.6.1977) נפל אבי במילוי תפקידו בעת שירות מילואים בסיני. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבחולון. השאיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים, אח ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הכרתי את אבי פרק זמן ממושך. למדתי להעריך את כושרו האינטלקטואלי, את בהירות מחשבתו ואת גישתו הרצינית לכל נושא ולכל משימה שהוטלה עליו. חלק נכבד בקידום ובהבנת מערכות הנשק במטוס, באותה עת, נזקף לזכותו של אבי בהשקעתו הרבה בתחום זה. על אף העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו עקב העבודה השוטפת, השילוב של לימודים וחיי משפחה, לקח אבי על עצמו חלק נכבד בכתיבת תדריכי טיסה ותיאוריות הדרכה. תמיד הערצתי את כושרו להישאר שלו ושקט על אף עיסוקיו הרבים".