שני, עירית

בת אליהו וקלרה. נולדה ביום כ"ה באדר תשט"ז (11.3.1956) בצרפת. שם עשו הוריה בשליחות המדינה. עד גיל 16 הצטרפה אל הוריה לכל אשר נשלחו – לאירופה ולאפריקה – ולמדה בבתי ספר שונים בארץ ובחו"ל, ובכלל זה – בבית הספר הישראלי שבאדיס אבבה. חלק מלימודיה התיכוניים עשתה בפריס, בבית ספר צרפתי. כאשר חזרה עם משפחתה ארצה נתקבלה לגמנסיה 'הרצליה' שבתל אביב ובה סיימה את לימודיה ועמדה בהצלחה בבחינות הבגרות. עירית היתה ילדה בריאה. שקטה ונחבאת אל הכלים. טובת לב היתה ונכונה תמיד לבוא לעזרת הזולת. היא 'אימצה' לה משפחה שהיתה במצב סוציאלי ירוד, ביקרה אצלה פעמיים בשבוע והקדישה שעות רבות לעזרה ולטיפול בילדים הקטנים. בחברת הוריה הרבתה לתור ולטייל בעולם. התעניינה בתחומי אמנות שונים ובעיקר בציור. בעזבונה נותרו רישומים וציורים רבים, בעיקר בצבעי מים. עירית התכוננה ללמוד ציור, לאחר שתשלים את שירותה הצבאי. עירית גויסה לצה"ל בתחילת פברואר 1974 והתנדבה לנח"ל. עם סיום הטירונות צורפה לנח"ל מחוז גולן ושירתה בשל"ת במושב 'נוה אטי"ב'. עירית היתה, כפי שכתבו חברי מזכירות המושב למשפחה השכולה: "אחת הבחורות הטובות שלנו, הנאמנות והמסורות". והמשק תלה בה תקוות רבות. ביום ט"ז בניסן תשל"ה (27.3.1975) נפלה עירית בעת שירותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאירה אחריה הורים, שני אחים ואחות. לאחר מותה הועלתה לדרגת רב"ט. להנצחת זכרה הקימו הוריה פינת זיכרון בחדר העיון אשר בבית ספר 'מגן' שעירית למדה בו. מושב 'נוה אטי"ב' עומד לקרוא על שמה את בית הכנסת שיוקם במושב.