fbpx
שניר, שאול (“שאולי”)

שניר, שאול (“שאולי”)


בן ירחמיאל ושושנה. נולד בראש חודש אדר א' תש"ו (2.2.1946) בעפולה. היה תאום לאחיו ישראל. אביו – חבר קבוצת נוה-איתן ומורה בו; גם האם חברה פעילה בקיבוץ. שאול גדל יחד עם בני הקיבוץ בתנאים של חופש וקירבה לטבע. שאול סיים את לימודיו היסודיים בנוה-איתן והמשיך בבית-החינוך של בני-הקבוצות שם עד כתה י"א. כתלמיד הצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. היה חבר תנועת "הנוער העובד והלומד" ובהיותו שייך ל"הפועל" הצטיין בשחייה וריצה. בעיקר הצטיין באהבתו למוסיקה וניגן בקלרניט וגיטרה; עוד מגיל י"ב התחיל ללמוד נגינה בקלרניט ובהתקשר נפשו במוסיקה המשיך ללמוד באולפן למוסיקה של בקעת בית-שאן. הוא גם השתתף בתזמורת בני-הקיבוצים והופיע בכמה מופעים מוסיקליים בקיבוץ ולאחר-מכן בצבא. את לימודי כיתה י"ב למד בכיתה המקובצת שבבית-ברל בצופית ושם סיים את לימודיו התיכוניים בשעה שהוריו היו בחוץ-לארץ בשליחות. בשעה שביקר את הוריו בשבדיה בשעת שליחותם התרשם מאד מהמראות שראה מן היופי שנתגלה לו. כתום לימודיו יצא לשנת-שירות כשליח תנועת "הנוער העובד" ואת כל מרצו הקדיש לחינוך הנוער. חניכיו העריכו והעריצו אותו, כי אישיותו היתה מלאת מרץ, שמחת-חיים ואהבת-אדם. כאשר הגיע מועד-גיוסו התנדב לסיירת השריון, עבר קורס מ"כ ואחרי זה נשלח לקורס-קצינים. תפקידו הראשון כקצין היתה הדרכה בבית-ספר לשריון. כשפרצה מלחמת ששת הימים נתמנה שאול למפקד מחלקת-סיור ומילא את תפקידו בנאמנות ובהתלהבות. את ימי הקרבות עבר בשלום ואת מותו מצא כאשר חש לחלץ צוותים של טנקים שנתקעו במדבר סיני בימי המלחמה, וביום ז' בסיון תשכ"ז (15.6.1967) נפל במילוי תפקידו בסיני בעלותו על מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקבוצת נוה-איתן. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. ב"שלושים" לנפלו הוציאה קבוצת נוה-איתן חוברת לזכרו בשם "בין נוה לנוה" ובמלאת שנה לנפלו – חוברת שניה בשם "שאולי". אחיו ישראל הוציא חוברת שירים לזכרו בשם "נדר אחים". "שיר לשאול", שנכתב בידי שרה שובל והלחין נסים שובל, הוקלט והוא משומע תכופות ב"קול-ישראל" על ידי אילן ואילנית. בספר "בדרכם", שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו. בילקוט-עזבונם של הבנים שנפלו במערכות- ישראל – "גוילי אש", כרך ד' – הובא מעזבונו.  

דילוג לתוכן