שניצר, יהודה (ליאו)

בן מיכאל וחנה. נולד ביום י"ז בטבת תרע"ב (7.1.1912) בעיר דורטמונד שבגרמניה. למד בבית-ספר יסודי בעירו, סיים את לימודיו בגמנסיה ריאלית והמשיך עוד שנתיים בבית-ספר לכלכלה מדינית. אולם עלייתו של היטלר לשלטון הפרה את כל תכניותיו. עוד בהיותו תלמיד השתייך לתנועות "הבונים" ו"החלוץ" ובשנת 1933 עבר להולנד לשם הכשרה חקלאית. בסוף שנה זו עלה לארץ. בראשית ימיו בארץ עסק בעבודה חקלאית בכפר-יחזקאל ובעטרות ובשנת 1936 עבר לפתח-תקוה. את הגשמת שאיפתו בחיים ראה בנתינת ידו לבניין הארץ בשטח החקלאות. עבודתו אמנם היתה קשה אך הוא היה שמח בחלקו ויום יום היה יוצא לעבודה כששמחת-לבו מתפרצת בקטע מיצירה קלסית ויש בפרק חזנות שהיו אהובים עליו ביותר. למרות עבודתו הקשה היומיומית היה מקדיש חלק גדול מזמנו לקריאת ספרים ולמוסיקה. הלך למישרים והאמין באמונה שלמה בכוח עליון. אוירה זו הישרה אף בביתו וברוח זו חינך את ילדיו. טוב-לב מטבעו ומוכן תמיד לצאת לעזרת חבריו. במשך שנים רבות היה חבר פעיל ב"מגן-דויד-אדום". בפרוץ מלחמת-הקוממיות השתתף בקרבות קולה ומגדל-צדק וכל תפקיד שהוטל עליו היה ממלא ללא היסוס מתוך הקרבה מלאה. גויס לצה"ל באוקטובר 1950. השתתף במערכת-סיני וביום א' בכסלו תשי"ז (4.11.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. הניח אשה, בת ושני בנים.