fbpx
שנייד, בנו (דב)

שנייד, בנו (דב)


בן לינה וזאב, נולד ביום כ"ו בתשרי תר"ף (20.10.1919) בברלין. בשנת 1937, לאחר סיום לימודיו התיכוניים, עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער והשתקע בירושלים. למחייתו התפרנס מעבודות מזדמנות ולבסוף עבד והשתלם במקצוע המלצרות במלון "המלך דוד" בירושלים. בזמן המאורעות בארץ התגייס בנו לחיל-הנוטרים והשתתף בכמה פעולות חשאיות. מאוחר יותר התגייס לשורות ה"הגנה" ובפרוץ מלחמת-העצמאות התייצב למערכה והלך בין הראשונים ומילא תפקידו באמונה ובמסירות להגנת ירושלים. בגיל 22 התחתן עם יהודית לבית משפחת זרחיה – משפחה ירושלמית ותיקה – ונולדו להם שני ילדים – אילנה, שנקראה ע"ש אמו שנספתה בשואה, וזאב – ע"ש אביו ניצול השואה. בנו היה אדם מלא חיים, בעל חוש הומור, עליז ושמח. כזה היה בחייו היומיומיים. אהב מאוד לעזור לזולת והיה בעל ואב אוהב ומסור לאישתו ולילדיו. ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) הגיע בנו לחופשה קצרה בת כמה שעות לבקר את אישתו וילדיו. אישתו יהודית התחננה בפניו שלא יחזור לבסיס באותו יום, אך הוא התעקש ואמר "אם אני אשב בבית, מי יגן על אישתי וילדי, האויב יהרוג אותם". וכך באותו יום חזר בנו לבסיסו ובדרכו נפל, בהגנה על תלפיות וארנונה בהיפגעו מכדור צלפים. נקבר בשייח'-באדר א'. במותו השאיר אחריו אישה, ילדה בת 5, וילד בן חצי שנה. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

דילוג לתוכן