שניידר, יעקב (ישקה)

בן ביילה וחיים, נולד ביום ח' בתשרי תרע"ו (16.9.1915), בעיר וילנה, פולין. היה "ילד טבע", חובב בעלי חיים וצמחים ונהג לשוטט ביערות הסביבה. בצעירותו הצטרף, עם חבריו לספסל הלימודים בגימנסיה "תרבות" שבעירו, לתנועת "השומר הצעיר". יעקב היה חביב על חבריו בשל שמחת-החיים שבו ומרצו, יושר לבו ומסירותו ללא-גבול לתנועה. בבגרותו יצא להכשרה חלוצית ובשנת 1936 עלה לארץ-ישראל. בארץ הצטרף לקיבוץ "במסילה" ששכן אז בגבעת מיכאל שבנס ציונה. עם צאת הפלוגה הראשונה של הקיבוץ בשנת 1938 להתיישבות בעמק בית שאן, הצטרף גם יעקב למניחי היסודות של קיבוץ מסילות. בהתיישבות נתגלתה במלואה חיבתו של ישקה לבעלי חיים. הוא ביקש לעבוד בצאן ויצא לקבל את הכשרתו בקבוצת חפציבה, אך התאכזב כשלא הקימו בקבוצתו את הדיר כפי שקיווה. כנגד זה שמח כאשר קיבל לרשותו סוסה וכלבה בתפקידו החדש – שומר שדות המשק. הוא למד ערבית ויצר יחסי-שכנות טובים עם ערביי הסביבה. בשעותיו הפנויות הקדיש עצמו לפיסול וחריטה בעץ-זית המצוי בסביבה. הוא גילה כשרון במעשי האמנות ואלה עיטרו את חדרי חבריו. עם ייסוד הפלמ"ח היה בין ראשוני המתנדבים ומילא את תפקידו בנאמנות ובקפדנות. ביום י"ג בשבט תש"ח (24.1.1948), נהרג יעקב בעת מילוי תפקידו כשומר. בן 33 היה בנופלו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו מסילות. הניח אישה ובת, תמר. ממשפחתו, שהושמדה בשואה, שרדה אחותו היחידה שעלתה ארצה לאחר מותו. הקיבוץ הוציא לזכרו חוברת ובה דברי חברים על דמותו ופועלו.