שניידר, הגר
בת דליה וחיים. נולדה ביום י' בכסלו תשל"א (8.12.1970) בקרית חיים. היתה תינוקת יפה, זהובת שיער וחייכנית. ילדה של שמש וים, ילדה של ג'ינס וחולצת טריקו, חיוכים וצחוקים ושמחת חיים. הגר למדה בבית-הספר ע"ש ארלוזורוב והמשיכה בתיכון קרית חיים. כאן, בחיקה של קרית חיים שכה אהבה, עשתה את צעדיה הראשונים, גדלה, למדה והתבגרה. ילדה שנתנה מעצמה בכל תחום. תלמידה טובה, בת ואחות אוהבת ואהובה, חברת אמת. חברים וחברות מצאו אצלה מקלט בטוח ואוזן קשבת. היא היתה חניכה בתנועת 'הנוער העובד' ואחר-כך גם מדריכה – פעילה, נמרצת, תורמת ומובילה. ילדה של תנועת נוער וחבר'ה, ילדה של אבא ואמא. בתחילת דצמבר 1988 גויסה הגר לצה"ל. היא החלה שירותה כטירונית במחזור נח"ל. בהמשך נבחרה ובחרה במסלול אחוזי הפיקוד, סיימה בהצלחה קורס מ"כיות ושובצה כמ"כית טירוניות. עקב יכולתה הגבוהה והתבלטותה באיכות ההדרכה ובתפקודה המעולה, נבחרה לבקשתה להדריך בקורס מ"כיות. ביום ט"ו בכסלו תש"ן (13.12.1989) נפלה בעת מילוי תפקידה. היא הובאה לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין בצור שלום. השאירה אחריה הורים ושתי אחיות – נעמה וטל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתבה מפקדת היחידה: "הגר היתה מפקדת אחראית ויסודית, שימשה דוגמה אישית ותרמה רבות למערכת ולפקודותיה. משתתפים אנו בצערכם הרב, מפקדים, מפקדות, חברים וחברות ביחידה". משפחתה הוציאה לאור חוברת לזכרה ובה דברי חברים על דמותה של הגר. הוריה כתבו בחוברת הזיכרון: "כאן בקרית חיים נולדה גדלה ופרחה. מכאן יצאה לצבא. מובילה כמו תמיד, בחרה במסלול קשה, בלי פינוקים. הגר תיכננה להמשיך כמש"קית בקיבוץ מלכיה, חלמה ללמוד משפטים לאחר השחרור. מכן יצאה עם הרבה חלומות. והיא פרח בשיא פריחתו. בת תשע-עשרה נפרדה מהחיים. פרח שימשיך בלבנו לפרוח לעד".
