שנאן (שיננסקי), עוזי

בן גיורא ותמרה. נולד ביום ט' בכסלו תרצ"ב (18.11.1931) בעמק-הירדן (הוריו, חברי-הקיבוץ, ישבו אז ב"חצר כנרת" שעל שפת ים כנרת). במלאת לו ארבע עלו החברים לאפיקים, זו נקודת-התישבותם החדשה. סיים את לימודיו בבית-החינוך המשותף בעמק-הירדן ולאחר-מכן למד בבית-הספר החקלאי "מקוה-ישראל". השתייך לתנועת "הנוער העובד". בהיותו במקוה-ישראל קנה ידיעות בחקלאות הלכה למעשה והשתלם בענף-המטעים; כן הראה עניין רב בגידול עצים סובטרופיים. בראשית מלחמת-הקוממיות הגנו על המקום עוזי וחבריו בכיתת פלמ"ח ואף השתתפו בקרבות שבסביבה. עם הפלישה הסורית לעמק-הירדן והחמרת המצב שם, התחמק עוזי מבית-הספר וכעבור שלושה ימים הגיע לאפיקים כדי להשתתף במלחמת-המגן של אנשי-המקום, ואז שירת תחת פיקודו של אביו (סא"ל גיורא שנאן), במסגרת חטיבת "גולני", בתפקיד סייר, אבל גם כתום ההפוגה לא ידע מנוח ורצה לקבל את הסכמתו של הקיבוץ לגיוס לצה"ל – והוא אז בן י"ז. בשנת 1949 ניתנה האפשרות למי שהיו תלמידים בבתי-ספר תיכוניים להשלים את לימודיהם – ועוזי וחבריו חזרו למקוה-ישראל אך משהגיע לגיל-הגיוס הצטרף לנח"ל, עבר קורס מ"כ – הוא הקורס הראשון בנח"ל – ובסיומו נשאר בתפקיד של מדריך מפקדים חדשים. בתפקיד סייר השתתף במבצע "עובדה" 6)-10 במארס 1949), זה המבצע אשר בו השתלטו אנשינו על הנגב הדרומי ועל אילת ועוזי בילה בסיורים בסביבות אילת גם לאחר כיבושה. בהיותו בקורס מ"כ של נח"ל החליט לשנות את שמו מ"שיננסקי" ל"שנאן" – והוצאה בקשה מטעם מפקדת-הקורס לפרסום ההודעה על שינוי השם. עוזי לא ויתר על חלומו לחזור הביתה ולעבוד בכרם – עבודה שלקראתה הכשיר עצמו בבית-הספר החקלאי. אולם הדבר לא ניתן לו, כי ביום ט' בטבת תשי"א (8.12.1950), בשעת מילוי תפקידו, נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באפיקים. כמה מפעלים נעשו להנצחת שמו: א) בט"ו בשבט, קרוב ליום-השנה הראשון לנפלו, הוחל בנטיעות של "כרם עוזי", המשתרע על פני 25 דונמים; ב) בתוך בית-הספר של הפיקוד הוקם "בית הששה" (לזכר עוזי וחבריו) – ובו חדרים גדולים ללימוד, לקריאה, לעיון ולהרצאות; ג) לקבוצה הזוכה בהתחרויות של קליעה למטרה, המתקיימות בפיקוד הנח"ל, מוענק גביע נודד על-שמו; ד) שנה שנה ניתנת סטיפנדיה על-שמו לתלמיד בית-הספר החקלאי במקוה-ישראל המסיים את לימודיו בו; ה) במלאת עשר שנים לנפלו הוצאה חוברת לזכרו.