שמש, אבינועם

אבינועם, בן רחל ויוסף, נולד בכפר-סבא ביום כ"ז באב תשי"ג (8.8.1953). הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר על-שם אוסישקין בכפר-סבא, ואת לימודיו התיכוניים השלים בתל-אביב ב"גימנסיה הרצליה" ובפנימייה הצבאית שעל ידה. אבינועם היה ילד עליז ובעל ביטחון עצמי רב בכל אשר עשה. מאז הטיולים הראשונים בבית-הספר היה הוא המנצח על הסידורים הארגוניים, וכשהוציאה הכיתה עלון – היה הוא אחד מעורכיו. במסיבות היה הרוח החיה, ובמעשי משובה – עלה על כולם בתעלוליו ובצחוקו המתגלגל. אך הוא ידע גם להיות רציני, והיו לו רעיונות מגובשים וברורים ביחס לעתידו. הוא נהג לנתח את סיכויו ואת מגבלותיו במלוא התבונה ושיקול הדעת, וידע להסיק מסקנות ולפעול לפיהן. לאחר שהשלים את לימודיו היסודיים נרשם לפנימייה הצבאית שעל יד "גימנסיה הרצליה", מתוך התלהבות רבה, ומתוך תחושה פנימית, שבדרך זו יוכל לממש את הפוטנציאל הגלום באישיותו הדינמית, ולבטא את יזמתו ואת כושר המנהיגות שלו. מתוך החלטה נחושה הלך לפנימייה, והתגבר בשכל ישר על הקשיים ועל המכשולים שניצבו בדרכו. הוא סיים בהצלחה ארבע שנות לימוד וחניכות שחישלו את גופו ואת רוחו. יושרו והגינותו, ובעיקר אהבת הזולת שלו – תכונות שאפיינו אותו מילדותו, וטופחו בהשראת ביתו החם והאוהד – סייעו לו ביחסיו עם חבריו לכיתה, ואף הקלו עליו כמפקד, לאחר שהשלים קורס מפקדי כיתות. במסיבת הסיום, לאחר ארבע שנות לימוד, נבחר אבינועם לקרוא את דבר הכיתה לפני המורים וההורים שנכחו בטכס. את החופשה בת ארבעת החודשים, שקיבל עד תחילת שירותו הצבאי, חילק אבינועם בין עבודה מאומצת בבניין בסדום, שם גם קשר קשרי רעות עם הדרוזים שעבדו אתו, לבין בילוי בסיורים ברחבי-הארץ. אבינועם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971. לאחר הטירונות עבר מבדקים לקורס טיס וקיווה להקדיש את שנות שירותו לחיל האוויר, על אף שלא תכנן זאת מתחילה. אולם לאחר שהשלים קורס צניחה עבר הסבה לחיל השריון, שהיה אהבתו הראשונה מאז ומתמיד. הוא השתלם בקורס למקצועות הטנק, ובקורס למפקדי-טנקים. אחרי-כן נשלח לקורס קצינים ולהשתלמות לקציני-שריון, והוצב בתפקיד פקודי ביחידה של חיל השריון. בצבא הלך מחיל אל חיל, וזכה להערכה רבה בכל אשר עשה. הוא רכש חברים וידידים ועם רבים קשר קשרי ידידות קרובים מאוד. מפקדים ופקודים העריצו אותו על מעלותיו הרבות ועל יחסו האנושי לכל אדם. הוא היה ידוע כמפקד מסור וחרוץ, אהוב על פקודיו, ומשמש דוגמה ומופת בעוז רוחו ובטוב לבו. חלק מחופשותיו מן הצבא בילה בבית, ישב עם בני המשפחה והרבה בשיחות מלאות הומור ורצינות כאחת. לעתים יצא לביקורים, לסיורים ולבילויים, כדי "להספיק כמה שיותר", כפי שנהג לומר. במלחמת יום הכיפורים היה אבינועם איש צבא הקבע. הוא נקרא לפקד על יחידה ברמת-הגולן, באזור החרמונית ליד קוניטרה. לאחר שמפקד הפלוגה נפצע מונה אבינועם לפקד על הפלוגה במקומו. במהלך קרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן והוענק לו "עיטור המופת". בתעודת העיטור נאמר: "סג"מ אבינועם שמש ז"ל היה מ"מ טנקים שהשתתפה בקרבות הבלימה ברמת-הגולן. ב7- באוקטובר 1973 נעה הפלוגה שסג"מ אבינועם שמש ז"ל נמנה עליה – כדי לבלום בפתחה הדרומי של קוניטרה. בצומת המרכזי בעיר נפגע ה-מ"פ בראשו. סג"מ אבינועם שמש ז"ל ירד מהטנק שלו, רץ לטנק המ"פ, חבש אותו, תדרך את אנשי-הצוות, הובילם בקור-רוח והוציאם מאזור הסכנה וכל זה תחת אש ארטילרית כבדה ומדויקת. סג"מ אבינועם שמש ז"ל נפל באותו יום אחר הצהרים, בגזרה "חרמונית" כשבלם את הסורים המסתערים. במעשיו אלה גילה קור-רוח ואומץ לב למופת".