שמשי (אורבך), צבי

בן חיה ומשה. נולד ביום כ"ד בכסלו תרס"ז (11.12.1906) בעיר באר, פלך פודוליה שבאוקראינה למשפחת אמידים, שבה קיבל חינוך מסורתי לאומי הוא למד בבית הספר הריאלי המחוזי, שבו הצטיין בלימודיו, וגם היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" והשתתף באירגונה של קבוצת חלוצים. ב-1920 הפסיק את לימודיו ועלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים זו. הוא הגיע לארץ לאחר תשעה חודשי נדודים והתחיל לעבוד בפרדסים וסלילת כבישים. בהשפעת מכתבי אביו מן הגולה שב ללימודים, נכנס לגימנסיה הרצליה בתל אביב, והתפרנס מעבודה בשעות שלאחר בית הספר. לאחר סיום לימודיו ב-1925 עסק בהוראה, ועם זאת היה פעיל ב"גדוד מגיני השפה העברית", שבו שימש סגן יושב ראש. כעבור זמן העלה ארצה את הוריו, ואז נסע ללמוד כלכלה מדינית באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, שם הצטיין בלימודיו וזכה במילגה. בצד לימודיו היה פעיל במועדון "מנורה" המקומי ובועד למען הגימנסיה "הרצליה". ב-1935 שב לארץ ונתמנה לקצין מחוז תל אביב בשרות הממשלה. באותו הזמן השתייך גם לארגון ה"הגנה". במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה קציו מחוז למושבות הדרום, ומ1942- שימש במשך ארבע שנים כקצין מחוז נתניה ועמק חפר. ב-1946 הועבר לירושלים כעוזר אדמיניסטראטיבי במזכירות הראשית והוענק לו התואר המכובד "חבר האימפריה הבריטית" M.B.E)). אותה תקופה קיים קשר עם ה"הגנה" וגם סיפק לה ידיעות מועילות. ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), נספה בפיצוץ בניין מלון המלך דוד בירושלים, שבו שכנו משרדי המפקדה הצבאית הראשית והמזכירות הראשית של ממשלת המנדט, בידי הארגון הצבאי הלאומי. הוא הובא לקבורה בבית העלמין נחלת יצחק בתל-אביב. הניח אישה, בת בן.