שמר, דרור

בן יהודית ובנימין, נולד ביום ט"ו בטבת תשי"ח (7.1.1958) בתל-אביב. דרור החל ללמוד בבית-הספר היסודי "יבנה", וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ט"ו "שלוה" – שניהם בתל-אביב. מנהלת בית-הספר ומחנכת כיתתו, שעמדה על תכונותיו, מספרת: "דרור היה כבן 15 כשנכנס לחדרי, חדר המנהלת, כדי לבדוק אם אני עונה על ציפיותיו… רק לאחר "שעמדתי" במבחן ונראתה לו הגישה החינוכית של בית-הספר כמתאימה לצרכיו, הכריע מתוך שיקול-דעת כי בבית-הספר שלנו יבחר. …לימים למדתי להכירו מקרוב… כאדם התבלט בשקט, בשלווה ובאיפוק אין סופי… היה אל מי לדבר. תמיד הקשיב, היה אדיב ומנומס. כתלמיד – הצטיין בתפישה מהירה. הדברים נקלטו אצלו במין קלות כזו, ושליטתו בחומר היתה מלאה". בתקופת לימודיו, היה דרור פעיל בגדנ"ע ועסק בספורט. דרור גויס לצה"ל במחצית יולי 1977, והתנדב לחיל-הים. הוא היה חייל ממושמע מאוד, אחראי ומסור שביצע את כל שהוטל עליו. דרור שירת כמוכ"ם ימי על סטי"ל של חיל הים "כידון" באיזור אופירה והיה אהוב ומקובל על חבריו לצוות. היה לו כישרון מיוחד להימנע מריב. לא היה אדם שדרור הסתכסך או רב איתו. כאשר נשאר בתורנות על הסטי"ל, היה דרור הטבח של הצוות. נזכר חברו ראובן: "נהגנו לאכול ארוחות שחיתות, כשדרור מנצח על הבישולים, ותמיד הוציא תחת ידו בישולים טעימים ומיוחדים שמעולם לא טעמתי. לאחר הארוחה נהגנו לשבת על הסיפון ולשיר, כשדרור מלווה את השירה בפריטה על גיטרה". בתעודת השחרור מהשירות הסדיר צוינה התנהגותו כ"טובה מאוד". הוענק לו אות השירות המבצעי, והערכת מפקדיו הייתה: "בעל כושר מנהיגות, מנהל ומארגן היטב, ישר, ממושמע מאוד, מתמיד וחרוץ, בעל יוזמה מבורכת". במחצית יולי 1980 שוחרר דרור מהשירות הסדיר, ונתקבל לפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב. בחופשתו הראשונה הוא יצא עם חבריו לאירופה. את חופשתו השנייה הוא תכנן לבלות בארצות-הברית עם חברתו, ולאחריה – לשאת אותה לאשה. אלא שלא כך התגלגלו הדברים. בשירות המילואים האחרון שלו, היה דרור נהג נגמ"ש המבצעים של גדוד שריון. ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), נפל סמל-ראשון דרור בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא הניח אחריו הורים ואחות. המשפחה הוציאה לזכרו ספר בשם "דרור לנצח", המתאר במלל ובתמונה את מהלך חייו ודברי חברים וידידים עליו.