שמרלינג, יעקב

בן רחל ושניאור-זלמן. נולד ביום ד' באייר תרפ"ב (2.5.1922) בחברון. שם למד ב"חדר" וכשעקרה המשפחה לתל אביב בשנת 1925 למד בבית הספר "תחכמוני" ואחרי כן בבית הספר התיכון "גאולה" שבעיר. יעקב למד בשקידה וגילה בקיאות בתנ"ך ובגמרא. היה נער אהוב על כל קרוביו וחבריו. לאחר סיים לימודיו עבד בפקידות. כשפרצה מלחמת העולם השנייה התגייס למרות סירוב הוריו לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 462 של חיל ההובלה. הוא שירת בארץ-ישראל ובמצרים. במרס 1943 היה בחופשה בארץ לרגל פטירת אביו, וכשחזר כבר לא מצא את פלוגתו. הוא רדף אחריה עד אלכסנדריה והספיק ברגע האחרון לעלות על האנייה "ארינפורה" שיצאה לכיוון מאלטה כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לאירופה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), חג מעל שיירת האניות, שה"ארינפורה" היתה בראשה, מטוס סיור גרמני. המטוס הזעיק מטוסי הפצצה, אלה הגיעו לעת ערב והפציצו את השיירה מול חופי בנגזי. אנייתו של יעקב ספגה פגיעה ישירה וטבעה. מאה וארבעים מחיילי הפלוגה 462 ניספו באסון. יעקב ביניהם. הניח אם, חמש אחיות ושלושה אחים. זכרו של יעקב הונצח בחוברת "לחייל" ב"ספר ההתנדבות" ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו ובספר "יזכור של מכון ז'בוטינסקי. בהר הרצל בירושלים הוקמה לזכר הנעדרים מצבה בצורת אנייה ולידה בריכת מים קטנה שבקרקעיתה חקוקים שמות כל נעדרי הפלוגה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע