שמקה, שמעון

שמעון, בן זאכייה ודוד, נולד ביום י"א בשבט תשי"א (18.1.1951) במושב שחר שליד צפת. בילדותו עברה משפחתו להתגורר במושב הקבע דלתון, אף הוא ליד צפת. למרות המחסור בבית, הייתה התפתחותו של שמעון יפה-התואר מפליאה. הוא היה ילד מלא חדוות-חיים, סקרנות ומרץ. את לימודיו היסודיים השלים בבית-הספר "בניהו" במושב השכן, כרם בן-זמרא והמשיך בישיבה התיכונית "בני עקיבא" במירון. בכיתה היה אהוב מאוד על חבריו, והיה מנהיגם וידידם. היה לו כושר ארגון יוצא מן הכלל, וכל פעולה קבוצתית הוטלה על כתפיו. גם חברי המושב התפעלו ממרצו הרב ומחביבותו כובשת הלב. סיפרו עליו מיודעיו: "שמקה היה פרח שצמח בשממה. המושב שלנו דל ועני, והנער הנאה ושופע החיים היווה בו תפאורה יוצאת דופן". לאחר שלוש שנות לימודים בישיבה, נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לעבוד ולסייע להוריו. כנהג משאית הרוויח סכומי כסף נאים, אך את כל כספו נתן להוריו בשביל צורכי אחיו והותיר לו מעט דמי כיס, שאסף לקראת גיוסו. במשאיתו לקח אתו תמיד טלית ותפילין. שמעון גויס לצה"ל בראשית פברואר 1969 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורס למקצועות הטנק, קורס מפקדי טנקים וקורס מש"קי טנקים. בבית לא נהג לספר על הקורות אותו במלחמת ההתשה. לשאלותיהם של בני הבית, נהג להשיב: "מה כבר חשוב? מי שחושב עצמו גבר, צריך גם להילחם. העיקר שאני בריא ושלם, ואין מה לדאוג". בראשית מרס 1972, משסים את שירות החובה חזר לעבודתו כנהג משאית, ואז הכיר את חברתו דליה, שהייתה צעירה ממנו בשש שנים. ההורים משני הצדדים חפצו בחתונה מהירה, על אף גילה הצעיר של דליה. בית-הדין אישר את הנישואים המוקדמים, והשניים נישאו. תחילה התגוררו בבית ההורים, אך לאחר מכן הצליח שמעון לרכוש להם דירה נאה, בה לא הספיקו כמעט להתגורר. במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד טנק בחזית הדרום. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), כבר הייתה יחידתו בגדה המערבית של התעלה. בקרבות שנערכו על מחנות אבו-סולטן, נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בצפת, השאיר אחריו אישה, הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שמעון היה איש שריון למופת ולוחם אמיץ לב, אשר ביצע את המשימות שהוטלו עליו בגבורה וללא דופי. הוא התחבב על כולנו ומותו היה אבדה גדולה ליחידתנו;" כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "שמעון היה חייל מצוין וחבר נאמן. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו".