שמעון, ידג

בן דגה וקסה ליזלם. נולד במימרים שבאתיופיה ביום כ"ח בטבת תשל"ו (1.1.1976). המשפחה עסקה בחקלאות והוא, במקביל ללימודיו, סייע בעבודה. משפחתו מספרת כי ידג הצטיין בספורט ובריצות היה "מהיר כאיילה". מגיל צעיר התגורר עם משפחת דודו פאנטאו, בהסכמת הוריו. ידג עלה לארץ במאי 1991 עם משפחת דודו ואמו, בעוד אביו נותר באתיופיה. לאחר תקופת אולפן קצרה באופקים, החל את לימודיו במסגרת פנימיית 'הדסים' עד סיום כיתה י"ב. ידג התגייס לצה"ל בתחילת יולי 1995 וכהכנה לשירות עבר קורסים לשיפור העברית וטירונות. הוא שירת בחטיבת 'גולני', בגדוד 'גדעון'. בשאלון הקליטה לטירונות הוא כותב: "רציתי לשרת ב'גולני' כי בחרתי בכך, ואני אוהב את החיל." במסגרת החטיבה עבר את הטירונות הקרבית, קורס המ"כים וקורס צלפי חי"ר. ביום כ"ה באב תשנ"ז (28.8.1997) נפל ידג בקרב בגזרה המזרחית של דרום לבנון. יומיים קודם לכן הוא יצא עם חבריו לפעילות, וקבוצת הלוחמים שהתה כארבעים שעות במארב בוואדי סלוקי בדרום לבנון. ביום חמישי בבוקר נתקלו בחוליית מחבלים. בקרב שהתפתח הצליחו הלוחמים לחסל כמה מחבלים, אך בשריפה שפרצה בשדה הקוצים בו שהו נהרגו חמישה מהלוחמים, ביניהם ידג. עימו נפלו סמ"ר אורן זריף ז"ל, סמ"ר רועי שוקרון ז"ל, סמ"ר אושרי שוורץ ז"ל וסמל קסהון שמטו ז"ל. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. ידג הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בשדרות. הותיר אחריו הורים, אחות, דליה (אסרסו), ומשפחת דודו שבקרבה גדל והתחנך. כותבת אמו: "ידג חלם לעלות לארץ הקדושה ולשרת כחייל קרבי ב'גולני', לעבור קורס קצינים ולתרום למדינה, אבל הוא לא זכה להגשים את החלום עד הסוף. הוא נתן את חלקו ונפל בגבול הצפון ולא זכה לחזור הביתה." בלוויתו ספד לו מפקד היחידה: "ידג, אתה וחבריך, בפגיעתכם הטובה במחבלים, הצלחתם להגשים את פסגת חלומותיו של כל לוחם. ודאי תיכננתם אז את קבלת הפנים במוצב, את טפיחות השכם. מרחוק התאבך עשן, פרצה דליקה ואתם לא שמתם לב. מה לעשות שלא לימדנו אתכם לברוח, ידג, לימדנו אתכם לדבוק במשימה עד תומה, ואת זאת עשיתם היטב." בלוויתו סיפרו חבריו: "ידג היה גולנצ'יק אמיתי. לא ענק בגוף אבל ענק בכושר וביכולת לעזור לחברים שהיו גדולים ממנו פי שניים." מפקד גדוד 'גדעון' כותב למשפחה: "ידג היה חייל למופת, שקט ורציני, שהצטיין בכושר מעולה ומוטיבציה גבוהה. במהלך ההיתקלות הפגין יכולת מקצועית ואומץ לב וסייע בחיסול שתי חוליות המחבלים. כשפרצה הדליקה חילץ לאחור יחד עם יתר חבריו, אולם האש העזה השיגה אותו על אף כושרו המעולה." המשפחה וחבריו ליחידה עשו מאמצים מרובים, בסיוע חברים ומשרד הביטחון, להנציח את זיכרו של ידג בהקמת בית-כנסת לבני העדה בשדרות, הכנסת ספר תורה והוצאת חוברת לזכרו.