בן מרים וחי. נולד ביום י"ג בטבת תשמ"ד (19.12.1983) בחולון. בן בכור להוריו, אח לאורן, אלעד וקורל. מני גדל בשכונת רמת הנשיא בבת ים. למד בבית-הספר היסודי 'הרצל' והמשיך לתיכון 'אורט מלטון' בעיר, בו סיים בהצלחה י"ב כיתות במגמת אלקטרוניקה ומחשבים. כשהיה מני בכיתה י"א עברה המשפחה לחולון, לדירה גדולה ומרווחת יותר. מני היה אהוב על המורים והתלמידים, צנוע וביישן, אהב לעזור לחברים והיה ילד מקובל מאוד. אהב מאוד לעסוק בספורט, בעיקר שיחק כדורסל וזכה בתעודות הצטיינות במסגרת מועדון 'יד הזהב' בעירו. בכיתה ו' החל מני להתעניין במחשבים, ומאז למד והתפתח בתחום ללא הרף. היה יושב שעות ליד המחשב, הרבה לעזור לחברים, וגם לאנשים שכלל לא הכיר עזר דרך האינטרנט. תמיד אמר שהוא יהיה כמו ביל גייטס, מייסד חברת מייקרוסופט, וחבריו לכיתה כינו אותו 'האנלייזר'. בספר המחזור כתבו עליו: "במחשבים רוב הזמן עוסק, לדעתו זהו נושא מרתק, לפעמים מאחר אבל תמיד עם תירוץ, ובקיצור – ילד חרוץ." בחודש אוגוסט 2002 התגייס מני לצה"ל. את אימוני הטירונות עשה ליד אשקלון, ולמשפחה סיפר בגאווה שהטירונות היא חוויה לכל החיים. לאחר הטירונות עבר מני לחיל- החימוש בצריפין, לקורס מתחזקי תחמושת. הוא תיכנן להתקדם בצבא, להגיע לקצונה ולתרום מהידע שלו במחשבים. בתקופת הקורס נשלח מני עם חיילים נוספים לשמירה בצפון. ביום 10.10.2002 נפצע מני באורח קשה בעת מילוי תפקידו. הוא אושפז בבית-החולים רמב"ם בחיפה אך נותר מחוסר הכרה במשך ארבעה שבועות, כשכל אותו זמן בני משפחתו לידו, מקווים שמני יבריא ויחזור הביתה להוריו ולאחיו שכה אהב. אך התקוות נגוזו ומני נפטר ביום ב' בכסלו תשס"ג (6.11.2002) והוא בן תשע-עשרה. מני הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. הרמטכ"ל, רא"ל משה יעלון, כתב למשפחה: "מני תואר כחייל ממושמע ובעל רמה אישית גבוהה. מפקדיו מעידים עליו כי השקיע רבות בלימודים, וכי כל משימה שהוטלה עליו בוצעה ללא דופי." הוריו של מני כותבים: "מני, חיוכך המקסים טמון בעפר, שוב לא ירנין צחוקך את חיינו, החלל שהותיר מותך בקרבנו כפצע פעור זועק בליבנו… אתה היית הבן המושלם. יפה, שקט, אוהב לעזור לכולם. ארבעה שבועות נאבקת בשביל להישאר איתנו, אבל אלוהים רצה אותך לצידו, שם למעלה בשמים. אנחנו בני-מזל שהיית לצידנו 19 שנים, שמור עלינו מלמעלה כמו ששמרת עלינו כאן. היית לנו חיוך, שעל פניך תמיד נסוך. היית לנו גיל וחדווה, היית לנו שמחה, אהבה וגילה… צחוקך תמיד באוזנינו יהדהד, ולא תהיה לנו נחמה לעולם ועד. טוב ליבך ינחה אותנו כעמוד האש, ונזכור כי דמויות כמוך – מעט מאוד יש… לנו היית סמל הטוב והלבב, ולפתע פתאום עולמנו חרב. בשבילנו תישאר בנגה כוכב, המציץ אלינו וקריצה בעיניו. ואותך באשר הינך – תמיד נאהב לעולם ועד… מי ייתן ותמצא מנוחה נכונה בדרכך האחרונה. תחסר לנו מאוד היום ובעתיד, ודמותך תהיה חקוקה בליבנו תמיד." כותב אחיו אורן: "מני, אחי הגדול, לא אשכח אותך לעולם. תמיד אוהב אותך אפילו שאתה שם למעלה בשמים. מני, קשה לי לכתוב עליך בזמן עבר. אני כותב שורות אלו ונזכר בכל הימים שהיו לנו ביחד עם המשפחה. מני, קשה לי בלעדיך, אבל אלוהים רצה אותך, אח יקר שלי, לצידו. שמור עלינו מלמעלה. מאחיך האוהב והמתגעגע אורן." כותב אחיו אלעד: "כבוד היה לי להכיר אותך במשך 14 שנים. הייתי יושב ומתבונן בך זמן רב כאשר ישבת במחיצת המחשב, כל רגע ורגע שהייתי איתך למדתי משהו חדש… החיים הולכים להיות קשים ורצופי מכשולים, אך אני הולך להגשים את כל חלומותיך… כל מה שנשאר לי לבקש זה שנישאר ביחד גם כשאתה למעלה במקום יותר טוב, שתאהב את כולנו ואנחנו אותך. מני, אוהב אותך עד יומי האחרון ולא שוכח אותך לעולם!" כותבות עדי והדס, בנות דוד של מני: "לא הספקנו להיפרד, מני, לומר אפילו שלום, כי מי ידע שזה הולך לקרות… נקטפת באיבך כשהחיוך על פניך שובב. מני – הילד המופנם, הביישן ויפה התואר. לנו אתה סמל, תמיד עם חיוך על הפנים, מקשיב, עוזר, תומך ונותן עצה טובה… מני – אנחנו נשארים עם חלל ריק שאף אחד לא יוכל למלא, כי אתה היית האחד והיחיד – מני שלנו." לזיכרו של מני הוקם אתר באינטרנט, בכתובת www.freesoftware.co.il/menisite ובו קורות חייו, תמונות וזכרונות של קרובים וחברים.
