שמידמאיר, יצחק

בנם הבכור של מיכל ומנחם, יצחק נולד בירושלים ביום כ"א באלול תשמ"ב (9.9.1982). אח בכור למרים ויאיר. יצחק גדל בירושלים ולמד במוסדות רשת "חורב" בעיר, תחילה בבית ספר יסודי והמשיך לישיבה התיכונית עד סוף י"ב. לאורך כל שנות לימודיו היה יצחק תלמיד טוב, שקט ורגוע, כך שבכל אסיפת הורים נהנו הוריו מחדש לשמוע את שבחיו. מגיל צעיר יצחק התגלה כ"תולעת ספרים" אמיתי, אחד שקרא כל ספר שנקרה בדרכו ואהב בעיקר ספרות ישראלית וספרות בדיונית. יצחק ניחן בזיכרון מצוין לכל פרטי המידע שקרא וביכולת לשלוף בדיוק את המידע המתאים בעת המתאימה, וכך בלט בכל שיחה ובכל מפגש כאדם בעל ידע רחב מאוד בכל תחומי החיים, הרציניים והקלילים. במקביל ללימודים היה יצחק חניך פעיל בתנועת הנוער "עזרא". בשעות הפנאי הוא אהב לשחק כדורסל. בחופשות יצא יצחק לעבוד במקום העבודה של אביו. עד מהרה הוא בלט שם ביכולתו ובחוש האחריות שלו, ואף היה מחליף עובדים קבועים שנעדרו. יצחק גדל והיה לצעיר ישר ונבון, הקשור למשפחתו בעבותות. יצחק היה בעל אופי נוח, אדם ששמר על שלווה גם ברגעים קשים, חבר טוב ומי שתמיד נכון לעזור לבריות. בתום לימודיו בישיבה בירושלים המשיך יצחק לישיבת ההסדר בקריית שמונה, ובה למד חמש שנים במסלול המשלב לימודים ושירות צבאי. במסגרת המסלול יצחק שירת בצה"ל ברבנות הצבאית, כמש"ק דת באוגדת הצנחנים. בתום שירות החובה יצחק שובץ לשירות מילואים בגדוד של פיקוד העורף. כעבור זמן מה הגדוד עבר הסבה לגדוד לוחם המבצע תעסוקה מבצעית בגזרות שונות. על מנת לשרת בו נדרש יצחק לחתום על טופס התנדבות. הוא עשה זאת בחפץ לב. מפקדיו של יצחק בסדיר ובמילואים העריכו אותו כחייל ממושמע ושקט, אדם יסודי שביצע את כל המוטל עליו על הצד הטוב ביותר ובכל עת התנדב לעזור לאחרים. אחד המפקדים ציין את יצחק כאחד משלושה חיילים ביחידה כולה שעליהם תמיד יסמוך בכל משימה. כתב מפקדו של יצחק, סגן-אלוף אליעזר: "יצחק לקח חלק בכל מופעי הגדוד כגדוד חילוץ והצלה המוכן לקריאה מיידית. יצחק הוכיח יכולת ומקצועיות בתפקידו בחירום, הכולל גמילות חסד של אמת … יצחק הפגין משמעת עצמית, היה עצמאי בביצוע תפקידו, אהב לעזור ולסייע והיה אהוב על מפקדיו וחבריו". משסיים את מסלול ישיבת ההסדר שב יצחק לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית בעיר. כעבור כשלוש שנים הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון במדעי הטבע, בחוג מדעי המחשב וביולוגיה חישובית (מורחב) עם חטיבת לימודים במתמטיקה. בתקופת הלימודים שימש כמתרגל באוניברסיטה העברית ובמכללת הדסה. במהלך לימודיו באוניברסיטה יצחק השקיע מאמצים רבים כדי להצטיין, ובמקביל הקפיד להקדיש עתים לתורה. בשעות הפנאי שנותרו לו הוא המשיך להעשיר את עולמו הפנימי בקריאת ספרים. יצחק גם מצא זמן לטייל בארץ כמו שאהב, ובעיקר טיולים ברגל. בטיולו האחרון, בנחל תמרים בצפון מדבר יהודה, הוא נחשף לספורט הסנפלינג והביע עניין בתחום. באוקטובר 2009, יומיים אחרי נפילתו, היה אמור יצחק להתחיל לימודים לתואר שני במדעי המחשב בטכניון בחיפה. זאת אחרי שכבר אושרה לו מלגה והוא התקבל לעבודה כמתרגל בטכניון. סמל יצחק נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ח בתשרי תש"ע (16.10.2009), שבועיים אחרי שהחל שירות מילואים באזור לכיש. בן עשרים ושבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר הורים, אחות ואח.