שמחון, אברהם
בן מזל ואליהו, נולד ביום ט"ז באב תר"ץ (10.8.1930) ברמת גן. ילדותו עברה עליו בתנאי-חיים קשים שהעיקו עליו ומנעו ממנו את האפשרות להתפתח. בשל תנאים אלה סיים שבע כיתות של בית- ספר יסודי. בהיותו בן 13 חלתה אימו ומתה ואברהם עבר לגור בבית דודו, אך כיוון שלא יכול היה להסתגל למשטר-החיים הדתי החמור ששרר בבית דודו, נפרד מעליו לאחר כשנה והצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח. אברהם שהה בהכשרה בגבעת השלושה, אולם רוב זמנו בפלמ"ח עבר עליו בקיבוץ איילת השחר. לאחר שקבוצתו עלתה להתיישבות נפרד ממנה כי רצה להשתלם בימאות ולעסוק בעלייה הבלתי-חוקית. הוא השתתף בפעולות מחתרת רבות במסירות ואומץ-לב. היה עלם גבוה וחסון, שנראה מבוגר מגילו, וכך ניתנו לו תפקידים אחראיים ביותר. לאחר שלוש שנות שירות שוחרר והועבר ל"רזרבה", יחידת המילואים של הפלמ"ח. לאחר שחרורו סודר בעבודה בחברת-החשמל והתקדם יפה בלימוד המקצוע. הוא נשאר פעיל בפלמ"ח והיה ממארגני "הרזרבה" ברמת גן. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נקרא מיד אל הדגל. היה בין מגיני פרברי תל-אביב. הצטרף אל גדוד "הפורצים" בחטיבת "הראל" והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. כחבלן או כמקלען השתתף בכל קרבות הגדוד בהרי ירושלים ובפרבריה הקיצוניים. ב-30.4.1948 היה בין המסתערים על מנזר סן-סימון בשכונת קטמון בירושלים. אברהם וחברו אריה (אריק) חיקינד התנדבו לטפס ולזחול אל גג המנזר בכדי לצלוף ולהטיל רימונים באויב התוקף. בקרב זה, בשעת התקפת-נגד של הערבים, נפגע קשה בראשו וביום א' באייר תש"ח (10.5.1948), מת בבית-החולים מפציעתו. נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
